כרופא להתפתחות הילד אני נתקל ביותר ויותר ילדים המתמודדים עם קשיים משמעותיים בוויסות של התנהלותם וכתוצאה מכך סובלים גם מהשמנת יתר. אני זוכר שבילדותי המושג "ילד שמן" היה יחסית נדיר. ילדים עם משקל יתר היו חריגים בנוף. כיום, לצערי, הגלגל התהפך וכמות הילדים המתמודדים עם משקל יתר נמצאת בעלייה מתמדת, עם כל הסיכונים הבריאותיים והרגשיים הקשורים לכך! הסיבות לכך כנראה מרובות וקשורות ברובן בהרגלים המשתנים ובניהול שעות הפנאי. כמובן שהמרכיב הגנטי הינו דומיננטי אך דווקא הוא פחות השתנה עם הזמן.
כמו בהתנהלות עם קשיים אחרים של הילדים, אני שם לב שהנטייה הרווחת היא להפנות את הילד לטיפול סימפטומטי:
אם קשה לו ללמוד יקבל הוראה מתקנת,
אם יש לו התפרצויות יקבל טיפול רגשי,
אם אין לו חברים ילך לסדנא למיומנויות חברה
ואם הוא מתמודד עם משקל יתר, קרוב לוודאי שיגיע לייעוץ דיאטני.
אבל בעצם אנחנו שוכחים שלילדים האלה ישנן אבחנות רפואיות ברורות! ויתכן שהדבר בו אנחנו מטפלים הינו סימפטום של משהו עמוק יותר. ואכן, הניסיון והמחקר מראים שבדרך כלל הדברים הם יותר מורכבים מכפי שנראים מעל פני השטח.
מהסתכלות מעמיקה בהתנהלות הילדים והוריהם אני מזהה שבקרב הילדים עם משקל יתר ישנם קשיי ויסות משמעותיים המערבים את כל תחומי החיים העיקריים ובעיקר את נושא הקשב והריכוז, השינה והאכילה. במקרים אלה נושא האכילה, אינו בהכרח הסיבה אלא התוצאה.
הפרעת קשב וריכוז הינה מאוד שכיחה בקרב ילדים אלו. ישנו קושי גדול להתמודד עם מצבי שעמום. האוכל מתפרש על ידי המוח כפתרון יעיל לעוררות ולכן בכל פעם שמשעמם הולכים לאכול ללא קשר לרעב, עם נטייה מובהקת למתוקים.
כתוצאה מכך, בעיקר אם קיימת הגנטיקה המתאימה, ההשמנה לא מאחרת לבוא. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הם גם ברוב המקרים דחייני שינה ולכן ישנים פחות מידי. העייפות שמצטברת מגבירה את הנזקים של הפרעת הקשב וביניהם גם הדחף לאכילה גובר. נוסיף לכך, שהשמנת יתר בעצמה עלולה להפריע לשינה ואנחנו ממקבלים מעגל שלילי של הפרעת קשב, הפרעת שינה והפרעת אכילה, אשר ללא אבחון נכון וטיפול מתאים מחמיר את עצמו.
לכן כשיש ילד עם משקל יתר או הפרעות בשינה חשוב להביאו לאבחון רפואי מקיף על מנת לברר את כל מישורי החיים שלו ורק אז להכין תכנית התערבות אשר מערבת את הילד ואת משפחתו.
הכותב הינו:
דר' בועז רפפורט
מומחה לרפואת ילדים ורופא להתפתחות הילד,