"לעולם לא אכתוב עוד"' נשבע ב-1964 גבריאל גרסיה מרקס, וכעבור שנתיים פירסם את "מאה שנים של בדידות" שזיכה אותו בפרס נובל. בביתן הכתיבה שלו במקסיקו סיטי הוא מדבר על זיכרון ומחשבים, על שינה ותהילה, על מין, על אהבה ועל כל השדים האחרים
"לעולם לא אכתוב עוד"' נשבע ב-1964 גבריאל גרסיה מרקס, וכעבור שנתיים פירסם את "מאה שנים של בדידות" שזיכה אותו בפרס נובל. בביתן הכתיבה שלו במקסיקו סיטי הוא מדבר על זיכרון ומחשבים, על שינה ותהילה, על מין, על אהבה ועל כל השדים האחרים