חיים (שם בדוי) ישב אצלי במשרד וסיפר איך הרס לעצמו את החיים , לאחר שביצע עבירת מין בקטינה . כך הוא סיפר לי בפגישה הראשונה שלנו. הוא סיפר ואני הקשבתי:
שמי חיים, אני בן 45 נשוי ואב לשני ילדים מקסימים.
ואני פדופיל.
בצעירותי כשהייתי בן 22 בחור צעיר חרמן וטיפש אנסתי ילדה בת 12 בחורשה ליד בית הורי
היו הליכים, היה משפט, ולי לא היה שקל לעו"ד, וגזרו עלי 17 שנים בכלא בגין אונס קטינה בנסיבות מחמירות
עולמי חרב עלי, פסק הדין יצא כשהייתי בן 23, וידעתי שעד גיל 40 אהיה אסיר.
ברגע של שטות איבדתי את כל שנות חיי הטובות, והפכתי לאסיר
בשנה הראשונה בכלא בכיתי כל לילה, הצטערתי, התחרטתי, ניסיתי לשנות את גזר הדין, ניסיתי אפילו לברוח.
ניסיתי כל דבר שעלה בדעתי.
עד שהבנתי שאין לאן ללכת, זה מה יש! ועם זה צריך להתמודד!
ואז הגיעה תקופה קשה יותר… ניסיתי להתאבד
לא רציתי לחיות יותר, איבדתי את הטעם לחיים.
ואז, בשיא הדיכאון והשפלות קרה דבר ששינה לי את החיים.
אחרי שנתיים קשות ומרות הציעו לי להיכנס למין סדנה של "טיפול בפדופיליה"
נרשמתי.
אולי בגלל שבתוך תוכי רציתי להיות אדם טוב, רציתי להיות כמו כולם.
ואולי כי רציתי לגוון את חיי הכלא האפורים
ואולי בגלל שראיתי כל כך הרבה פדופילים סביבי שיצאו מהכלא וחזרו שוב..
היום ממרומי גילי אני יכול לומר לכם בלב שלם שזאת ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיי!
כיום, אני נשוי ואב מאושר בזכות ההחלטה ההיא
בטיפול למדתי על הבעיה שלי, הבנתי שזאת מחלה ושאני צריך להיות מודע לה, ולאחריות הגדולה שלי.
למדתי שאפשר לתקן את זה ע"י טיפול נכון
לצורך ההשוואה ניקח "אישה נשואה"
היא יכולה להיות יפה. ולגיטימי להמשך אליה, אבל אנחנו שולטים בעצמנו ומנתבים את התשוקות שלנו למקומות נכונים.
אותו הדבר!
בטיפול הראו לנו את העולם מנקודת מבטו של הילד, ולראשונה הבנתי כמה כאב גרמתי..
בטיפול גיליתי שאני נמשך גם לנשים בוגרות!
ועוד דבר חשוב, "מיומנות חברתית" שלדעתי זה הדבר הכי חשוב בטיפול, לתקשר בצורה טובה עם הסביבה, להרגיש את האחר.
כשיצאתי מהכלא הייתי אדם אחר!
אל תהיו תמימים. אל תאמינו לשקרים של אנשים ברחוב שאומרים "פדופילים צריך להרוג" או "פדופילים צריך לסרס"
תהיו אמיצים ותגידו חזרה "פדופילים צריך ללמד!"
עשיתי דרך מאד יפה בחיי, ואני גאה בה מאד!
ועכשיו נכונה לכם אכזבה
אומנם עברתי קורס ששינה לי את החיים, אבל לא בכלא! שילמתי אלפי שקלים בשביל להפוך לאדם כמוכם!
אבל המון מחברי לכלא לא קיבלו שום טיפול.
כואב לי על אותם פדופילים שביקשו טיפול, התחננו לטיפול…
אבל כלום!
בכלא בישראל לא נותנים טיפול לפדופילים. וגם מי שמקבל רואים את זה כפרס, ורק אחרי תנאי קבלה קשים והתנהגות טובה למשך תקופה.
יש מצב שיום אחד הילדה שלכם תפגוש את אחד מחברי לכלא… וזה ממש לא יהיה משמח!
מדינת ישראל כולאת מאות פדופילים בכל שנה, ומשחררת מאות פדופילים בכל שנה, במקום לתת להם טיפול!
פלא שהבחורה בחדשות זועקת "פדופילים צריך לסרס"…
050-2001036 תודות לשי כהן על העריכה