כ-20 אחוזים מהנשים סובלות מפחד עצום מפני הריון ולידה, שעלול לשבש את כל מהלך החיים שלהם – תופעה הנקראת טוקופוביה.
החרדה של נשים אלה כה גדולה, שרובן אפילו לא מוכנות לנסות להיכנס להריון. כדי לעשות זאת, הן זקוקות לטיפול נפשי, לעתים תרופתי וגם משלמות מחיר משפחתי וחברתי עצום.
על פי ההגדרה הרפואית ישנם שלושה סוגי פחדים: טוקופוביה ראשונית, שקיימת אצל נשים שעדיין לא ילדו, טוקופוביה משנית, שאופיינית אצל נשים שילדו בעבר בלידה קשה וטראומטית, ופחד הנלווה לדיכאון שחוות נשים בהריון.
"יש נשים שחוששות מהשינויים ומחוסר שליטה על הגוף בזמן הריון.יש נשים שפוחדות בעיקר מהלידה עצמה, מכאבים, מסיבוכים, מזריקות ומחטים, ואפילו ממוות שלהן או של התינוק. יש גם נשים שמפחדות מהשינוי שיתרחש בעקבות כניסת התינוק לחייהן או מכך שלא תהיינה אימהות מספיק טובות", טוענת ד"ר שולמית בן-יצחק, פסיכולוגית ראשית ומנהלת היחידה לפריון במעגל החיים של האישה, במרכז הרפואי "תל אביב"(איכילוב).
לדברי ד"ר בן יצחק, מלבד בושה ותחושה ש"הן פגומות", הנשים סובלות מקשיי ריכוז ותפקוד, לוקות בכאבים גופניים, מוטרדות מסיוטי לילה ונאבקות בהפרעות במצב הרוח. "חלקן מחפש באופן מתמיד אחר מידע בנושא הלידה, אודות שיבושים אפשריים במהלכה. אחרות נמנעות באופן מכוון מלשמוע או לדבר על לידות, כדי לא לעורר התקפי חרדה. נשים שבכל זאת הרו, מנסות להתעלם מהלידה המתקרבת, אפילו מזניחות בדיקות רפואיות חיוניות כדי "לא להתחבר לזה שאני בהריון".
כל הפחדים כולם
ארבל (שם בדוי) עובדת סוציאלית בת 35, תמיד רצתה ילדים, אבל כשהתחילה לחשוב על הנושא ברצינות, נתקפה חרדה. "ככל שהנושא עלה יותר, נלחצתי יותר. דחיתי את ההריון בתירוצים שונים, עבודה, קריירה, כסף. פחדתי שמשהו ישתבש והעובר יוולד בעל מום. פחדתי שלא אעמוד בכאבים ובמתח הנפשי. כשנכנסתי להריון "בטעות", שמחתי שנחסך ממני שלב ההחלטה, אבל מהר מאד התחילו התקפי חרדה נוראיים ופחד איום".
בשבוע העשירי להריון הייתה לה הפלה טבעית. "זה כמובן הוכיח לי שהפחדים שלי מבוססים. מצד אחד, הרגשתי הקלה גדולה, כי התקפי החרדה הקשים פסקו. מצד שני, זה היה מדכא מאד ולא האמנתי שיהיה לי אומץ להיכנס להריון פעם נוספת".
ד"ר חנה גילאי-גינור, מהורותא, מרכז לפסיכותרפיה, ממליצה על טיפול פסיכולוגי בגישה דינאמית, שיאפשר לברר מה עומד בבסיס החרדה, ומהם הגורמים הרגשיים והנפשיים שמייצרים את הפחדים. "טיפול אישי עשוי לסייע גם בבירור הטראומה שנוצרה בעקבות לידה קודמת ולהכין לקראת הלידה הבאה, במידה שמעוניינים בילד נוסף".
החברה שדוחפת את האף
ליאור (שם בדוי) מורה בת 32, כלל לא היתה בטוחה ברצון שלה בילדים. "כשחשבתי על האפשרות להרות תקף אותי פחד. החל מאובדן שליטה, בדיקות רפואיות, כאבים, וכלה בלידה, בתפרים ובאפשרות שגוף זר יצמח בתוכי. בנוסף לכך, חששתי מאובדן החופש והעצמאות. בן זוגי התקשה לקבל את החששות שלי, גם החברות כל הזמן שאלו שאלות, שגרמו לי להרגיש רע עם עצמי", היא מסבירה, "רציתי שכבר ירדו ממני, שישחררו, שיפסיקו לנסות לשכנע אותי. להורים שלי זה דווקא לא הפריע, אבל לסבתא שלי היה קשה לקבל את העניין והיא כל הזמן "הציקה" לי
"אנחנו חיות בחברה תובענית שמתערבת בכל עניין, ובמיוחד כשמדובר בנושאי הולדה ועידוד ילודה, שמהותיים לנו כעם וכמדינה שנאבקים על קיומם", טוענת ד"ר גילאי-גינור, "אחת הסיבות ללחצים היא שהתופעה לא מוכרת, לא מדוברת, לכן בחברה לא מבינים את הנשים שמתמהמהות ללדת. הנשים מצדן מתביישות לשתף ולחשוף, וזה בסדר. כי זה נושא אישי מאוד ולא חייבים לתת דין וחשבון לאף אחד. נשים גם לא תמיד מודעות לכך, שחוסר הרצון להרות מקורו בחרדה גדולה".
כדי לעקוף את מכבש הלחצים ד"ר גילאי-גינור ממליצה להציב גבולות ברורים וממליצה לענות בנימוס, ולהסביר שזה עניין מאוד פרטי, כדי לא לתת ההזדמנות להפעלת לחצים.
ללמוד איך להתמודד עם הפרוצדורות והכאבים
ד"ר בן יצחק, מסבירה כי אחד הטיפולים היעילים בטוקופוביה הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT). "במהלכו מתרגלים התמודדות עם מצבי לחץ, ומשנים את מנגנוני החשיבה המגמתיים, כמו החשש מחוסר תפקוד בזמן הלידה". לדבריה, גם טיפול בהיפנוזה ולימוד טכניקות הרפיה עשויים להביא ללידות קצרות יותר וכואבות פחות. במידת הצורך ניתן לשקול גם טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI.
היא מסבירה כי נשים שסובלות מטוקופוביה נוטות להעדיף ניתוח קיסרי על פני לידה רגילה גם ללא צורך רפואי, הן מתקשות לשתף פעולה בלידה עצמה, נזקקות למינון גבוה יותר של משככי כאבים ועלולות לחוות יותר סיבוכים בלידה. כדי להתכונן ללידה היא ממליצה לשפר את הבטחון העצמי בקורס הכנה ללידה.
ארבל וליאור ממליצות על קהילת חרדות מהריון ולידה ואומרות: "אצלנו אפשר לשפוך את הלב. כאן מצאתי עוד בנות כמוני. פתאום לא הייתי "מוזרה". נפגשתי כמה פעמים עם הבנות ומצאתי לי שם כמה חברות נפש אמיתיות שיכולתי לדבר איתן כל הזמן. לפעמים זה מאד עזר". השתיים מסבירות כי במהלך השנים כל חברות הקומונה הצליחו להתגבר על הקשיים להרות וללדת ילדים.
הסימנים שעשויים להעיד על חרדה מלידה והריון
- רצון ללדת בניתוח קיסרי ללא סיבה רפואית.
- מחשבות על הפסקת הריון בגלל פחד מלידה.
- עיסוק בלתי פוסק בנושא או הימנעות מוחלטת ממנו. למשל: חיפוש מידע באינטרנט ובעיתונים, או רתיעה והמנעות מקריאה או מצפייה בסרטים שהנושא מופיע בהם.
- הופעה של ביעותי לילה הקשורים לנושא, מחשבות שאינן מרפות הממוקדות באירועים שליליים אפשריים במהלך הלידה, לאשה או לתינוק.
- דאגנות, פסימיות וחרדה ההולכת וגוברת ככל שמועד הלידה קרוב, מצב רוח ירוד, התפרצויות בכי וכו'.
- תחושות של חוסר אמון ביכולת המקצועית והאנושית של צוות חדר לידה.
- חרדה מפני אובדן שליטה או מהלא-נודע.
- פחד מכאב.
- מחשבות פסימיות על תוצאות הלידה, או פחד ממות או מנזקים שיגרמו ליולדת או לתינוק.
- חוסר אמון ביכולת לעמוד בכל מה שכרוך בתהליך הלידה.
- פחד מפעולות רפואיות פולשניות במהלך הלידה.
ד"ר בן-יצחק מזמינה נשים שסובלות מטוקופוביה לקבל טיפול חינם בבית החולים איכילוב, במסגרת מחקר שבוחן את השתנות הפחד מלידה עקב הטיפול.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לטלפון 03-6973685.
יש לציין את סיבת הפנייה או להשאיר הודעה עבור הילה.