פתאום קם אדם בבוקר, ומגלה שהוא חסר אחריות. יכול לקרות לכל אחד. לי זה קרה עכשיו.
ד"ר אבי שמחון נופף אלי באצבעו בכנס שדרות , עשה לי "נו נו נו" וסיפר לי שמשפחה בת 7 נפשות עולה למדינה סכומי עתק. ולי, אבוי, יש שמונה נפשות במשפחה. חשבתי ללכת עם בן זוגי לבית הדין לענייני משפחה לצורך מיסוד גירושינו והפיכתנו לשתי משפחות בנות ארבע נפשות כל אחת, אבל אז אני יודעת שיהיה מי שיחשב כמה עולות משפחות חד הוריות למדינה, והחלטתי לעזוב את זה.
תגי מחיר שמצמידים לכל אזרח מדד של עלות מול תועלת הם כלים בעייתיים מאוד, ומעלים שאלה עקרונית – האם האנשים צריכים להתקיים למען המדינה, או שמא על המדינה להיות כלי המשרת את האנשים.
כל הורה העובד במדינת ישראל מגלה במוקדם או במאוחר שמבחינת המדינה – ילדים הם תחביב. יש אנשים שמטפסים על הרים, יש אנשים שרוכבים על סוסים ויש כאלה שמגדלים ילדים. על פי נורמות העבודה במדינת ישראל גידול ילדים וחינוכם הוא עניין לשעות הפנאי בלבד. כאשר אותם ילדים נכנסים למערכת החינוך חווים ההורים את הציפייה הזאת ביתר שאת. הם נדרשים להשקיע כספים רבים במימון ההשכלה של ילדיהם, מכיתה א' ועד סיום התואר.
ילדים אינם רק עניינו הפרטי של האדם הפרטי. כלומר הם כן, אבל זו לא כל התמונה. בראיה מערכתית ילדים הם עתודת כוח העבודה של המדינה. אותם ילדים, באם קיבלו את ההשכלה הראויה הם האוצר הגדול ביותר – ההון האנושי שלנו. כדאי גם לדאוג שהם ירצו להישאר בארץ ולעבוד בה.
אני מציעה לשנות טרמינולוגיה ולדבר על השקעות. כל גרוש עכשיו, אם מושקע בחינוך ובמקומות הנכונים, יישא פירות בעוד עשרים שנה, כאשר הילדים של היום יצטרפו למעגל התעסוקה העתידי. וזה מה שאני עושה.
באחריות רבה אני מגדלת את ילדי לחיות חיים מועילים ומספקים. אני משקיעה בהקנייה של מיומנויות תקשורת הדדית ושיתוף פעולה, מתוך חיים בבית שבו גדלים הרבה אנשים יחד. מתוך שתי המשרות שלי ושל בן זוגי אני משקיעה כספים רבים בחינוך תיכוני פרטי ובהשכלה אקדמית. אני משקיעה – ומצפה שהמדינה שלי תשתתף איתי בהשקעה הזו. נכון שיש לי תחביב מוזר כזה, לגדל הרבה ילדים. אבל השקעה בחינוכם היא לא רק בשבילי. היא בשבילם. היא בשביל כולנו. לא אנשים מול מדינה, אלא חברה למען עצמה ועתידה.
לא כולם כמוני. אני יודעת. יש משפחות שילדיהן הרבים אינם עתידים להשתלב במעגל העבודה. כאן אני מסכימה עם ד"ר שמחון. הורים שמגדלים את ילדיהם ואינם מקנים להם את הרצון והיכולת לעמוד בכוחות עצמם ולהתפרנס. הם חסרי אחריות, ואין זה משנה אם יש להם ילד אחד – או עשרה.
משפחת פלג בהרכב מלא