שבת שלום ושיהיה רק שלום!
קראתי את הספר "כהכריש ישן" של מילנה אגוס.
ספר שסיימתי אותו תוך כמה שעות, כלומר לסחוף הוא סוחף.
כתיבתה של מילנה אגוס מיוחדת, אם כי לפעמים בוטה מדי לטעמי, אבל בעולמנו אין בוטה, ואין יוצא דופן, הכל הולך, הכל קורה כמו בעולם האמיתי.
משפחה המורכבת מדמויות מיוחדות ,האמא מרחפת בין כולם עם שמלות הפרחים שלה והקומה השפופה, האח מנגן בפסנתר המון וסוג של מתבודד, האבא מעשן בכמויות ואוהב לעבוד במוסך וכשהוא מדבר אז זה נהדר על כל המשתמע מכך, הדודה בכלל טיפוס הזוי, דמות יפה שלא מוצאת אף פעם מנוחה עם הגברים ,הסבתא ברקע כל הזמן , היא והעוגיות שלה והתבשילים הסרדיניים והיא הנערה/בחורה שכותבת הכל מנקודת המבט שלה ותוך כדי גם מספרת את הסיפור שלה, למעשה היא אף פעם לא מרוצה מהחיים שלה, וגם כשיש לה משהו טוב ביד, היא נוטה לאבד אותו ונמשכת אל האסור, אל הרוע.
אבל הי, יש גם דברים טובים בספר ואני ממליצה לכם להפליג עם הדמיון לסרדיניה ולהצטרף לסיפור הכה מיוחד הזה.
בטוח שתתחילו לקרוא את הספר ולא ממש תעצרו, הוא מרתק בדרכו שלו.
קראו , כדאי מאוד.
"כשהכריש ישן" של מילנה אגוס.