בוקר נהדר,
שעות בין הערביים, אור רך ממלא את רחובות תל-אביב ובמיוחד את שרונה הקסומה. מקום מפעם שהוקם מחדש עם שימור מדהים על צומת רחובות- רח' הארבעה, ליאונרדו דה וינצ'י וארניה. הכל התחיל בפיקניק עם סלסלה ומפה משובצת על הדשא. רומנטיקה בהתגלמותה, פיצות עם בצק מעולה, סלטים רעננים וצבעוניים, מיץ פירות איטלקי בטעמים טובים שמגיע בבקבוק זכוכית קטן, למברוסקו צונן.
בפיקניק אפשר לאכול ארוחת בוקר, בצהריים יש עסקיות ובערב המקום הופך לבר יין עם פסטה ופירות ים.
הקונספט הוא כזה של הזמנה מהמבחר של מה שהזכרתי למעלה, יוצאים לדשא, או לשולחנות- מה שבא. פורשים את המפה ויושבים לפיקניק. הכל מגיע בכלים חד פעמיים- כיאה לפיקניק, עם סכו"ם ומפיות וכל מה שצריך. והעונג הוא כולו שלכם. פיקניק על הדשא יכול להיות גם משפחתי כמו בילוי בפארק, רומנטי בזוג ועדיף בשעות הדמדומים הנעימות.
בל נשכח גם את דוכן הגלידה האיטלקית המשובחת שיש בפיקניק. טעמיה ארבעה; פיסטוק, קרמל מלוח, וניל ושוקולד. טעמתי את הקרמל מלוח, שילוב מעניין.
אהבתי מאוד את הרעיון.
הכל התחיל באמצע המאה ה-19 באירופה הקלאסית האסכולות הרומנטיות והמיסטיקניות באוויר וקבוצה של צליינים גרמנים עושים מעשה- מגיעים בספינת קיטור לארץ הקודש- הלוא היא פלסטינה, ארץ התנ"ך.
כריסטוף הופמן הוא ראש הקבוצה – זרם בקבוצה המטרנית- הטמפלרים הם מגיעים לכאן ממניעים מיסטיים משיחיים ולמעשה בראש מעייניהם להכין את הארץ הטובה ולשמור על הר הבית למען היהודים שיחזרו לארץ התנ"ל ועל אף ש-150 מאנשיהם- לא פחות, מתים כבר בשבוע הראשון ממגיפות ושאר מרעין. הם נשארים כאן בארץ השוממת והצחיחה שמלאה בביצות, מאמינים בטוב וכנגד כל הסיכויים מקימים מושבה שבשיאה מכילה כ-2000 אנשים.
הם למעשה, מביאים לשינוי בתפיסה של ישוב הארץ, השיטה היא כזו של פיתוח חקלאות, ענף היין, פרחים לנוי (מה שלא היה מקובל בעליל באותם הימים), פרדסנות ואפילו הכנת התשתית לרוקחות בארץ. וכל זאת תוך כדי מאבק תמידי נגד השלטון הטורקי הכה קשה בארץ.
בר יין ראשון מסוגו נפתח במושבה הגרמנית וכן גם בית קפה ולא בסגנון העותומני הרווח בארץ, אלא בית קפה ברוח אירופאית קלאסית.
איטליז כשר וגם צמוד אליו לא כשר, בית מרקחת עם רוקח שפרץ דרך עם הרוקחות הטבעית ההומפאטית, כן כבר אז.
מה לא בעצם, חיים שלמים של קהילה התנהלו פה ,חיו ונשמו תרבות לצד עבודה חקלאית במושבה הטמפלרית בלב ת"א.
אם תהיתם, אזי הגזוז הראשון שנפתח בישראל – היה שם בשרונה והמקום של מסעדת פיקניק כיום- בה סעדנו את לבנו כטוב הפיצות ושאר הדברים הטובים היה בזמנו – מפעל של גזוז. לא יאומן.
כל הבתים היפים בנויים מבטון- והם הם הטמפלרים שהתחילו בשיטת הבנייה בבטון פה.
היה שם בית עם ששימש לבילוי תרבותי, כנסייה וגם לבית ספר לילדי המושבה.
כל התריסים בבתי הטמפלרים היו מעץ ורק בית אחד של הנפח דאז נותר שונה -התריסים שם מברזל וכיום הוא מקום של אומנות, גלריה של אומנים צעירים עם תערוכות יפות שמומלץ מאוד לבוא ולסייר שם.
בשנת 2005 רעיון השימור וההקמה יוצא לפועל והרעיון קורם עור וגידים בשנת 2014. המושב הופכת למתחם בילוי קולינרי ועוד. תמר קוציץ וחברתה הגו את הרעיון וחברה הולנדית עשתה את העבודה הקשה של הזזת הבתים בשלמותם על גלגלים וכו'.
אני יכולה להמשיך ולספר על חיי הטמפלרים והרי לשם סיפור על little italy התכנסנו- סיפור על אוכל ואיטליה של ימינו, אבל כשמטיילים ואוכלים בשרונה ובכלל מבלים אי אפשר להתנתק מן העבר, מהמושבה הטמפלרית שחיה ונשמה שם. אני התאהבתי בה.
אז לאן פנינו מועדות ?
קרניבירה – מקום של בשר ובירות בסגנון צפון איטליה דווקא. פחות פחמימות יותר נתחי בשר מכל הסוגים, גם עוף ונקניקיות מיוחדות עם עגבניות ועשבי תיבול וגבינת פיקורינו , כל הטוב הזה מגיע בישיבה על כסאות בר משני צדי השולחן הצר והארוך ומדפי עץ מתמלאים ללא הרף במנות המשגעות שכוללות; אנטיפסטי טעים טעים שמאוד אהבתי, פוטטוס מצויין, פולנטה הכי טעימה שאכלתי בעולם ואכלתי פולנטות בחיי, כל ביס זה גן עדן- עם פטריות כמהין וגבשושיות של מלח שמתפוצצות בפה כמעט בכל ביס. טעים טעים. חלומי ממש.
לאוהבי הבשר הקרינבורים שבינינו הבחירה היא קשה בין נתחי בשר מעושנים במעשנת או בשר עשוי טוב בגריל, גם עוף ונקניקיות מצויינות לחובבי הז'אנר ובעצם למה לבחור, אפשר מהכול. ולצד הבשרים יש בירה טובה, ויינשטיפן, טובורג ג'יימס ועוד. אני לגמתי בשקיקה את הראשונה, הסתדר לי טוב עם הנקניקיות, טמפלרי- גרמני וכאלה.
קרינבירה הוא למעשה – בר, בשר ובירריה בקונספט ייחודי בהשראת צפון איטליה המציע שילוב מושלם בין בשר לבירה. הארוחה בקרנבירה בנויה ממסלולי בחירה שכוללים מבחר אנטיפסטי מיוחדים, תוספות חמות וקינוחים כאשר נותני הטון הם הבשר והבירה. במקום מוגשים בשרים מעושנים בעישון עצמי וסטייק פיורנטינה (פורטר-האוס) על הגריל לצד המון בירה קרירה.
יופי של אוירה, אם כי היה לי צפוף קמעה, אבל קרוב הרי זה טוב.
טוב הגענו לקינוחים אהוביי בווינריה שהוא בעצם בר טאפסים איטלקי.
הקינוחים כיאה לאיטליה מדהימים אחד אחד, מוביל בראש; באבה לימונצ'לו קינוח חמוץ שלמעשה תחתיתו היא סברינה ועליה קציפת לימון עם מרנג וג'לי לימון
כדור שוקולד שמיימי העונה לשם טרטופו שוקולד ,קנולי ממולא במסקרופנה טובה וטירמיסו מדהים שאהבתי שהגיע בצנצנת כמו של חמוצים מזכוכית רק בקטן. מקסים.
הצ'ייסרים פשוט מצויינים ואני לגמתי בשקיקה גם לימונצ'לו חזק וגם טירמיסו מתוק מתוק.
השף של ליטל איטלי הוא יוגב רוס המוכשר.
הישיבה בווינריה בחוץ על כסאות הבר מהעץ בשרונה, באוויר הטוב עם דברים כה טעימים, הפכה לי את הערב לערב מקסים עם בילוי טעים ואני ממליצה בחום. תגיעו יש חניונים מסביב למכביר ואפילו חנייה חינם ממול (בצד של הקרייה).
בבקשה התפריט בעמוד המסעדה:
http://www.littleitaly.co.il/restaurants/carnebirra
בהמשך עוד מובטח מרכז מבקרים במקום ובסוף הקיץ- שימו לב יפתח שוק ענק של מזון- שוק שרונה על שטח של 8,700 מטר.
יש למה לצפות.
לאוכלי המזון הכשר- פיצריה אחת כשרה במקום : עגבניה.