ספר על טיפוס הודי הזוי שמוצא את עצמו בכל מיני מקומות מוזרים מארון באיקאה שעובר למשאית מפריז לאנגליה ועד להיותו מקופל במזוודה בתוך תא המטען בבטן המטוס וגם לכדור פורח ושדה תעופה בלוב. תוך 24 שעות הוא מגיע לפריז, ללונדון, לרומא,לספרד וללוב .שרשרת של אירועים ותקריות מביאה אותו לכל ערי הבירה האירופאיות האלה בלי שהוא רואה אפילו קצה של הביג בן או את האייפל מנצנץ בעיר האורות ובסופו של דבר ללוב, ארץ של שפיכות דמים, מלחמה ופשע בכל פינה.
מפקיר הודי שקרן ותכמן ועושה להטוטים בגרוש הוא הופך להיות סופר מבוקש בעל שם עולמי שחולק את אותו סוכן- הרווה עם סופי מרסו שחקנית צרפתייה פופולרית ומוכשרת.
שלוש פעמים הוא כמעט נחשב כמת, פעם ראשונה מצידנית, הפעם השנייה מסכין, והשלישית מיריות.
רק התיאור של אזאטשו לוב פאטל כל פעם מחדש הרג אותי, תיאור ציורי למדי: "גבר לא צעיר ולא מבוגר, גבר גבוה, קפוץ ויבש כמו גזע עץ, בעל פנים כהים ששפם גדול ממדים חוצה אותך, חטטים קטנים, צלקות עמוקות של פצעי בגרות ישנים, חרשו את לחייו, באוזניו ובשפתיו היו נעוצים עגילי חישוק אחדים וכו'.. הרג אותי כל פעם מצחוק מחדש.
הסיפור מושך בצורה בלתי רגילה ואפשר לומר שבלעתי אותו בשקיקה.
למעשה יש גם סיפור קצר- סוג של "נובלה" שאזאה עצמו כתב בתור סופר כשזנח את כל עולמו כפקיר רמאי ושרלטן בזכות הסיפור שלו שנכתב על חולצתו בחשיכה הרווה הסוכן רואה בו הבטחה של סופר עם פוטנציאל.
משפטים שהצחיקו אותי לאורך כל הספר וזה חזר על עצמו בהקשר של אנשים שונים במקומות שונים: "אף על פי שהיה רק בן עשרים, הוא מצא שהזדקן בבת אחת. עיגולים אפורים גדולים הופיעו תחת עיניו" וכו'.
* באותו רגע השתחל ז'ראר פרנסואה עם הקטנוע שלו לתנועה האיומה שבעיר רומא"….
* באותו רגע רץ אזאטשו לכיוון הפארק, שעד עתה ראה רק מחלון חדרו"….
* באותו רגע עלה הרווה לחדרו ושתה את הלגימה האחרונה מבקבוק הוויסקי הזעיר שלקח מהמיני בר"…
*באותו רגע גמא ג'ינו את מדרגות בית המלון בצעדים גדולים"…
ואחרון חביב , שימו לב": *באותו רגע עמד קפטן אדן פיק (מי האיש הזה?)על סיפון אוניית המסחר שלו…(דגל לו מתנוסס על סיפון האונייה ויותר מאוחר בהמשך הקריאה תבינו מה הקשר.
הכל כתוב בצורה שנונה, הומוריסטית וסוחפת.
הקיצר, לכו קחו לכם את הספר בספרייה, ספר נהדר וכייפי.
תודה ושבוע שקט ורגוע לכולנו