פייסבוק מרשה לכן להעלות תמונות שלכן מניקות! פייסבוק מרשה לכן להעלות תמונות שלכן מניקות!!!!! רגע, שמעתן שפייסבוק מרשה לכן להעלות תמונות שלכן מניקות? לא, כי הפייסבוק שלי סיפר לי על זה רק ארבע פעמים בפיד שלי, אבל אולי לכן הוא לא סיפר; לא תמיד פייסבוק נוהג להתפאר בהישגים של עצמו. אה, קראתן על זה בעיתון? וואללה. חשבתי שפייסבוק הרג את העיתון…
הו, פייסוש. אני מצטערת שקראתי לך האגם הכי דלוח בביצה. אתה קלירלי הולך לקראתי יותר מכל האגמים האחרים ואפילו מרשה לי להעלות תמונות שלי מניקה, אם אחפוץ בכך. אם אי פעם אניק. (אחרת זה סתם יהיה מוזר). לא לחינם אמרה שריל סנדברג, ה– COO הקסומה שלך, שהיא לא ידעה כמה קשה לנשים בהריון ללכת עד שהיתה בהריון (בעבודתה הקודמת) ונאלצה ללכת למשרד מהחלק המרוחק של מגרש החנייה. כמובן שברגע שהגיעה למשרד, היא המשיכה ללכת וצעדה הישר למשרדו של המנכ"ל ודרשה ממנו לשריין מקומות חנייה קרובים לנשים בהריון. האם גם את הזכות להעלות תמונות הנקה דרשה סנדברג? האם היא פתאום גילתה שתמונות שהעלתה לקיר הפרטי שלה נמחקות אוטומטית על ידי מערכת הצנזורה שלכם בטענה שאינן הולמות, ואז נכנסה למשרדה שלה ודרשה מעצמה להפסיק עם זה?
משום מה יש לי הרגשה ששריל סנדברג לא מעלה תמונות שלה מניקה לפייסבוק.
תודה פייסבוק! תודה שהקשבת למשתמשות שלך לאחר שנים שהן מבקשות לא לצנזר אותן באקט טבעי ולא מיני בכלל. אולי בעוד כמה שנים תוכל שוב פעם להודיע לי בפיד ארבע פעמים שעכשיו אתה כבר כן מוחק אוטומטית קבוצות עם שמות כמו "בנות שוות עם ציצי ותחת גדול"?
או שאולי לא.
בזמן האחרון פייסבוק מסירה (ומחזירה) לפרקים את העמוד "גברים בסקס", שבו נשים (וגברים) משתפים בחוויות שעברו עם גברים לפני, אחרי, תוך כדי ובהקשר של סקס. כל מיני דברים שכמעט כולנו מכירות מהיומיום של התנהלות סביב סקס: נסיונות שכנוע לוותר על קונדום, ידיים שחוזרות שוב ושוב למקומות שאת לא רוצה, שידול בוטה יותר או פחות לאקטים מסוימים. מה שנקרא: לא אונס, רק תרבות האונס. בעקבות תלונה של בחור בשם דוש (שם בדוי. השם האמיתי שמור במערכת ולדראון עולם בזכרונן של כמה פמיניסטיות עצבניות במיוחד), פייסבוק החליט כי העמוד פוגעני והסיר אותו.
מה היופי כאן? פייס, שלא ביודעין, יצר משל אינטרנטי מדויק לחייהן של נשים בתרבות האונס: "בואי, ניתן לך להניק בפומבי, אבל אל תתפסי יותר מקום מהראוי לך ואל תדברי על דברים שלא בא לנו לשמוע. ותהיי נחמדה. ואל תנדנדי לנו על עמודים כמו 'בנות מגניבות וזורמות'. הנה, קחי פרסומת לשעווה ורודה."
במידה רבה פייסבוק מחזיק אותנו שבויות. רשתות חברתיות הן מן יצור כזה שככל שהוא גדול, כך הוא יותר גדל. כי אם כל החברים שלי בפייסבוק, וכל המשפחה, והרבה מהקשרים העסקיים, וגם הבחור החמוד ההוא שאני אף פעם לא מוצאת את האומץ להתחיל איתו, אז גם אני אהיה בפייסבוק, כי שם האינטראקציה שלי איתם. זה מצב מעולה מבחינת פייסבוק, כי הגודל עושה אותם חזקים ומרוויחים. זה יכול היה להיות גם מצב מעולה מבחינתנו, אם רק מישהו שם היה משכיל לנצל אותו נכון.
כיום האינטרנט הוא הרבה פעמים מרחב פוגעני, בעיקר כלפי קבוצות מיעוט. ונשים. נהוג היה לחשוב שהתנהגות בריונית ופוגענית ברשת היא תוצר של מעטה האנונימיות ? אף אחד לא יודע מי אני, משמע אני יכול להתנהג איך שאני רוצה ללא השלכות. אבל הרשתות החברתיות, ופייסבוק בראשן, הוכיחו שההנחה הזו שגוייה: בפייס כולם יודעים מי אתה, לאילו קבוצות אתה שייך, למי אתה מגיב ואיך. ועדיין, תופעת הבריונות נמשכת.
"למה היא נמשכת? הרי הורדנו את כל הקבוצות הפוגעניות!!" מזדעקים קברניטי פייסבוק ותולשים שיערם (סתם. קברניטי פייסבוק לא באמת עושים את זה. זה רק מה שאני מדמיינת שהם עושים. במציאות, אני די בטוחה שהם מתגלגלים בשטרות של מאה דולר, צוחקים, ומטילים מטבע בשביל להחליט איזה קבוצות לסגור. מטבע של מאה דולר).
הבריונות נמשכת כי אתם נותנים לה. היא נמשכת כי ייצרנו נורמות אינטרנטיות שמשמרות את הנורמות החיצוניות לפיהן הקורבן אשמה, הקורבן צריכה להתמודד והקורבן צריכה להגן על עצמה. ייצרנו נורמות לפיהן זה בסדר לשלוח לאישה הודעה פרטית עם הצעות מגונות, להגיב לפוסט שלה באיומי אונס, להעלות תמונות שלה בביקיני ללא הסכמתה ולדבר על הגוף שלה. ואז אנחנו מסתובבים ואומרים לאותה אישה שנפגעה ? "תחליקי. זה בריונות רשת. גם ככה אין לנו מה לעשות", כשבעצם, אנחנו יצרנו את הנורמות שמאפשרות לבריונות הרשת הזו להתקיים. הרי אם איומי אונס היו לא מקובלים בפייסבוק באותה מידה בה הם לא מקובלים במשרד, והיו מובילים לתוצאות מיידיות ומוחשיות, אנשים היו לומדים לא לאיים באונס ברשת כמו שהם יודעים (לרוב) לא לאיים באונס IRL.
ויצירת נורמות חדשות זו זכות (ואחריות) של פייסבוק. אם רק מישהו שם היה מרים את הכפפה המרוטה הזו ואומר: "אנחנו גדולים וחזקים מספיק, וגם אחראיים מספיק, כדי לייצר נורמות חדשות", ומפתח מדיניות של אפס סובלנות כלפי בריונות, אפס סובלנות כלפי חדירה לפרטיות, אפס סובלנות כלפי סקסיזם, גזענות, הומופוביה ושאר גילויי דעה קדומה, אז הכל היה יכול להראות אחרת.
אבל גם קברינטי פייסבוק אינם מנותקים מהמציאות ומהנורמות החברתיות שכובלות את כולנו, אפילו כשהם לא מתגלגלים בכסף. גם הם תוצר של חברה שאומרת שלנשים מותר ככה אבל אסור אחרת. ואת זה, בניגוד להשערות שהעיליתי לגביהם מקודם, אני יודעת בוודאות. רק מישהו שתרבות האונס טבועה עמוק בו ושהוא טובע עמוק בתרבות האונס יכול לייצר מדיניות לפיה "גברים בסקס" ראוי לסגירה ו"בנות שעושות סקווטים" לא פוגע באף אחד.