אחד מהנגעים הגדולים של הקיץ הוא ההכרח להישאר כל הזמן במצב רגליים פרזנטטיבי. כמעט לכל שיטה להורדת שיער יש את הקטעים המנג'סים שלה – הימים האלו שבהם מחכים עד שהשיער יצמח מספיק כדי להוריד עם שעווה, או ללמוד לחיות עם הקוצים והצמיחה המהירה שבאים עם הגילוח. אבל מתברר שזה לא תמיד חייב להיות ככה – ורגע, עוד אל תברחו. זו לא פרסומת להורדת שיער בלייזר.
בשבועות האחרונים החלה להישמע מחאה כלל-רשתית חדשה, שקוראת לנשים להפסיק להתבייש ברגליים השיערות שלהן. אחת מהיוזמות היא the Hairy Legs Club (מועדון הרגליים השעירות), שעלתה בטאמבלר וקראת לנשים לפרסם תמונות של הרגליים השעירות שלהן. עוד יוזמה חמה דומה זה הבלוג very hairy legs (או בתרגום חופשי פחות או יותר: רגליים שעירות מאוד) שזוכה לפופלאריות עצומה. גם בו אפשר למצוא תמונות של נשים המציגות בגאווה את האיזורים השיערים שלהן, אותם נהוג לגלח בדרך כלל.
"אני לגמרי אוהבת את הרגליים השעירות והבתוליות שלי. אני עכשיו בת 21 ומעולם לא גילחתי את הרגליים"
שרה, מי שאחראית לפתיחת הבלוג, הצהירה בו כי הוא מוקדש לנשים עם רגליים שעירות – "בואו ניתן לרגליים שלנו להיות אלופות", הוסיפה. אחת מהבלוגריות הקבועות של האתר, סוונקפילד, כתבה "אני כל כך שמחה שאני כבר לא מתביישת בשיער הגוף הטבעי שלי. לקח לי קצת זמן להרגיש בטוחה בעצמי אחרי שהפסקתי לגלח את הרגליים", היא סיפרה ל-MailOnline. "לראות תמונות של נשים אחרות שעושות את זה עזר לי מאוד. אני מניחה שפרסמתי תמונה של הרגליים שלי עכשיו כי אני מחבבת אותן – אני מחבבת את איך שהן נראות ואת העובדה שהן מהוות תזכורת לכך שאני לא מחוייבת לעשות שום דבר שאני לא רוצה עם הגוף שלי". עוד היא הוסיפה "זה נחמד לקבל תמיכה מהקהילה ברשת, בהתחשב בעובדה שאנשים מבחוץ לא מפרגנים".
ואכן, כל מי שמעלה בבלוגים ובעמודים הללו תמונה של רגליה השעירות זוכה להרבה קריאות עידוד ותמיכה. בין השאר כתבה מגיבה "אתן השראה לכולנו…כולכן כוכבות על כך שאתן מכבדות את עצמכן". עוד תגובה די טיפוסית: "יש לי רגליים שעירות ולמען האמת, לראשונה אני מרגישה נשית".
גם הנשים שמעלות תמונות של עצמן מוסיפות להן כיתובים "מחזקים", כמו למשל מה שכתבה הבלוגרית הבאה: "כולם מסביבי חושבים שהרגליים שלי מגעילות, אבל אני חושבת שזה חשוב שאני אגדל שיער, לא רק בשביל המסע שאני עושה לאהוב ולקבל את עצמי, אלא גם בשביל נשים אחרות שאולי מתביישות ברגליים שלהן, כמו שאני התביישתי". עוד היא המשיכה וכתבה "בהצלחה לכולן פה. אתן כולן נשים יפות ואמיצות! הבלוג הזה גורם לי להרגיש הרבה יותר טוב בחברה שמתארת נשים כחלקות 99 אחוז מהפעמים".
תנועת הרגליים השעירות זוכה להיות לוהטת גם במרחבי הפייסבוק, שם מככב העמוד The Women Against Non-Essential Grooming (נשים נגד טיפוח לא חיוני) או בשמו הקצר – WANG. בעמוד הפותח שלהן נכתב שהן מחכות ליום שבו כל אחד יוכל להציג את הגוף שלו בכל דרך שהוא יבחר, חופשי ממגבלות פוליטיות, חברתיות וכלכליות".
אין ספק שבתיאוריה כמעט כולנו מסכימות עם המטרה שלהן ועם הצהרת הכוונות, אבל סביר להניח שזה לא יגרום לנו לבטל את הטור לקוסמטיקאית. למרות זאת, אולי כדאי שנעצור לרגע רק כדי לחשוב מה בעצם הבעיה שלנו עם רגליים שעירות של נשים, ונראה עד כמה עבדו עלינו חזק כך שנחשוב שמשהו שהגוף האנושי עושה בצורה טבעית הוא דבר דוחה שיש צורך להעלים אותו עוד לפני שהוא זוקף את ראשו. סביר להניח שהחיבה לכך לא תגרום לנו להצמיח שיער ועוד להראות את זה בגאווה לכולם, אבל אולי זה יעזור לנו לנהוג יותר בסלחנות – ואולי אפילו בהערכה – כלפי אלו שכן מצאו את האומץ לעשות את זה.