אני פותנה ג'אבר, בת 42, אמא לשני ילדים, נשואה לאקרם, שיש לו חומוסיה בשנקין וגרה בתל אביב מזה 22 שנה. רציתי לדבר על נושא אחד, אבל בהשפעת האירועים לא יכולתי שלא להתייחס למה שקורה. התמונות והקולות שרואים מרגשות כל אמא, ואני בתור אמא ערביה לא יכולה שלא להתרגש מהתמונות של ילדים בעזה ובישראל כאחד. המחיר שילדים משלמים במלחמות זה מחיר שהילדים לא בחרו. זו המלחמה של המבוגרים, וזה לא שייך אליהם.
עוד באון לייף
בנקודה זו, במעבר מאד חד רציתי לספר אתכם על השתתפותי ב"האח הגדול", תכנית הריאליטי שהשתתפתי בה לפני 5 שנים. זו תכנית פריים טיים שהרבה אנשים רוצים להגיע אליה, אבל אני הגעתי אליה שלא מרצוני אלא בזכות רצון ילדיי. היום אני מודה להם, כי התכנית שיפרה את הקריירה ושיפרה את חיי ואת חיי משפחתי.
במהלך התכנית, המטבח שימש לי כמפלט. כשגדלתי, בבית הורי וסבתי, כל הריבים היו נשכחים ברגע שהיינו מתיישבים מסביב לשולחן. אמא שלי גם לימדה אותי שהכל מגיע דרך הקיבה, ודרכה מגיע גם הגרעין המחבר. מכיוון שתמיד רציתי לחבר בין אנשים, התחלתי לבשל לשאר המשתתפים בתוכנית וגם לקחתי על הכתפיים שלי את כל הקניות. הייתי הראש האמהי בבית "האח הגדול" ועשיתי את זה בשמחה רבה. בעיני האוכל הוא חוויה מדהימה לכולם, פותח פיות ומחמם את הלב.
פותנה ג'אבר, "הייתי הראש האמהי". (צילום: בני גם זו לטובה)
מאז התכנית אני מבשלת קצת אחרת – עדיין מבשלת מאכלים מסורתיים שהבאתי מהבית של סבתא שלי, אבל מוצאת את הדרכים לעשות אותם מזינים יותר, מוצאת את האיזון בין האוכל הבריא לטעים, מבלי יותר מדי לסטות מהמסורת. ככה, למשל, במקום לטגן התחלתי לאפות ובמקום שמן מהצומח התחלתי להשתמש ברכיבים אחרים. בזכות החיבורים האלו גם קיבלתי אחר כך תוכנית בישולים משלי.
אין ספק שההשתתפות בתכנית הביאה לי לחשיפה וגרמה לסיפוק, אבל בעיקר הוכחתי שאפשר לככב בתוכנית ריאליטי בלי להסתובב כל היום בביקיני או לנהל רומנים. ואני יודעת שככה גם יזכרו אותי – בדיוק כמו שאני בחיים.
מזמינה אתכם להתפלל איתי לחיים שקטים ומלאי אהבה.
צפו בנאום המלא של פותנה ג'אבר בוועידת און לייף לבריאות ואיכות חיים: