הקשר בין סטרס לפעילות גופנית

בתקופה המאוד לא פשוטה שאנחנו חווים בימים אלו אני שומעת עוד ועוד אנשים סביבי מתלוננים על המתח הקשה שהם שרויים בו ועל הקושי לתפקד ביום יום תחת מתח מתמשך שכזה. מצבי סטרס תמיד יהיו בחיינו ולא חייבים לצאת למבצע צבאי ברצועת עזה כדי לחוש בהם. אמנם בלתי אפשרי למגר אותם מחיינו אבל בהחלט אפשר ללמוד להתמודד איתם.

 

כדי לדעת מה ניתן לעשות, כדאי קודם כל להבין כי סטרס אינו ברק שמכה בנו בהפתעה. לרוב מדובר בתהליך ממושך ולכן מניעתו צריכה להיות ממושכת. למעשה, כדי לשמור על הבריאות, עלינו ללמוד אסטרטגיות אשר יעזרו לנו להתמודד מול המתח שמזמנים חיי היום יום.

 

 

כאשר אנו מרגישים במתח – יש כאלה ש"מפנקים" את עצמם ביום חופש בבית הכולל השתרעות מול הטלוויזיה, אחרים דווקא יעדיפו לצאת לבלות עם חברים. כל אלו טובים וחשובים לנו בכדי לייצר דינמיקה בחיי היום יום, שמאפשרת להפחית מתחים באופן נקודתי. אז למה בסופו של דבר אנחנו עדיין שוכבים ערים בלילה, חסרי מנוחה, מלאי דאגות, עייפים ומוטרדים?

 

כאשר אנחנו חווים סטרס אנחנו מגיבים הן פיזית והן מנטלית לגורמי הלחץ. החיבור בין גוף לנפש חיוני לצורך ניהול מתחים בחיינו . מבחינת נפשית, אנחנו מתמודדים עם סטרס בעזרת התעסקות בפתרון בעיות ומבחינה פיזית אנחנו מגיבים להיותנו עסוקים בביצוע המשימות שלנו תוך רצון לעמוד בציפיות של הסביבה ובציפיות שלנו עצמנו. החיבור בין החוויה הנפשית לחוויה הגופנית הינו בלתי ניתן להפרדה – האחד מגיב לשני ולהיפך במעגל שאינו נגמר אמנם, אך ניתן להשפיע עליו בכל נקודת זמן.

 

כאשר אנחנו מצליחים לטפל במצב בעייתי באופן מוצלח, בדרך כלל נרגיש חזקים ומלאי אנרגיה . במקרים אלו המוח משחרר את הורמוני הסטרס : אדרנלין ונוראדרנלין שהם בעלי השפעה חיובית שמאפשרת לנו לתפקד ולפעול ביעילות. למעשה, המוח מייצר מצב של כוננות שמחדד את המחשבה והריכוז במשימה שלפנינו בעזרת העלאת הדופק והזרמת יותר חמצן למוח.

 

לעומת זאת , מצבי מתח מתמשכים עלולים ליצור השפעה שלילית על הנפש ועל הגוף בו זמנית. במקרים אלו, המלווים בתחושת מצוקה, יופרש הורמון הקורטיזול שנוגד את פעילות הורמון האדרנלין והתחושה הכללית תתחלף בתחושת פסיביות  מבחינת נפשית וחוסר אנרגיה מבחינה גופנית. יותר מכך, מתח ממושך מסוג זה עלול להיות בעל השלכות חמורות החל מפגיעה במערכת החיסונית, מצבי חרדה, דיכאון ועד לתופעות של שיתוק זמני. אלו בדיוק הסוגים של תגובות ללחץ שיש ביכולתנו למנוע באופן פעיל.

 

להימרח מול הטלוויזיה כשאנחנו חוזרים הביתה מתוחים ועייפים אינו פתרון יעיל , בטח לא לטווח הארוך . אחת הדרכים היעילות ביותר לנטרול ההשפעה של מתח שלילי היא פעילות גופנית. בעת פעילות גופנית מתמשכת אנחנו למעשה בונים מערכת הגנה בפני מתח שלילי מצטבר. מחקרים רבים מראים קשר בין פעילות גופנית ליכולת לנהל סטרס בטווח הארוך באופן חיובי. 

 

אחד המחקרים הראשיים בתחום הראה קשר ישיר בין החשיבה, ההתנהגות ומצב הרוח לבין כמות הפעילות הגופנית שאנחנו מבצעים. המתאם בין הפעילות הגופנית למצב המנטלי עלתה דרך תחושות של היכולת להתמודד, לתפקד ולהוציא לפועל משימות. 

 

פעילות גופנית, גם היא מצב של סטרס, אך חיובי. מאחר וההורמונים המשתחררים מאפשרים לנו להגיב מהר יותר ובעוצמה רבה יותר לגירויים חיצוניים. 

במילים אחרות, אנחנו למעשה משפרים את היכולת שלנו להתמודד עם קושי, התנגדות ואתגרים בעזרת הרבה פחות אנרגיה ממה שהיינו משתמשים לו לא עסקנו בפעילות גופנית. 

 

החיבור בין פעילות גופנית לסטרס התגלה כחיובי גם בכל הקשור ליכולת שלנו להירגע. אנשים העוסקים באופן קבוע בפעילות גופנית מסוגלים בקלות רבה יותר להיכנס למצב מנוחה והרפיה – מצב בו אנחנו מסוגלים "להטעין מצברים". מצב מנוחה מתאפשר בו זמנית מתרגול של גירוי כימי למוח (הפרשת ההורמונים שהזכרתי) והשפעה חיובית על קצב הלב. כלומר, דרך השפעת האימון על מחזור הדם וקצב הלב משתפרת היכולת שלנו לעבור ממצב מלחיץ למצב מנוחה. אדם העוסק בפעילות גופנית יכול בצורה יעילה ומוצלחת יותר לתפקד במצבי לחץ ובו זמנית למצוא בחזרה את האיזון הנפשי מבחינת תחושת הסטרס שהוא חווה.

 

אדם שאינו מתאמן גם יתפקד באופן פחות יעיל, אבל גרוע מזה – הוא יישאר במצב של מתח שלילי זמן יותר ממושך. אם נדע שאנחנו מסוגלים בקלות לעבור ממצב מתח למצב מנוחה – אז מצבים המערבים מתח שלילי פחות ילחיצו אותנו ופחות יראו לנו כתהליך מתמשך ומתיש אלא יותר כאפיזודה מאתגרת לפרק זמן קצר.