התמונה הזו של דעא"שן כלשהו שנטל לו לאישה ילדונת מפוחדת מעיר סורית כבושה כיכבה בכל תכניות הבוקר, ודובר כמה ההם ברברים, וכמה זה מזעזע, וכמה הילדה מסכנה.
ואז עברו לדבר על ט"ו באב.
שמבוסס על משהו לא הרבה יותר מוסרי.
כי בנות שילה המחוללות בכרמים לא היו נימפות מעפעפות המדלגות בינות הדשאים, אלא ילדות מפוחדות, לבושות בלבן שהתחרה רק בחיוורון הפנים שלהן, כי הוא סימן את בתוליהן ואת היותן ציד ברישיון לבני בנימין.
בוויקיפדיה מצוין כי אחד האירועים הקשורים לט"ו באב הוא "יום שהותר שבט בנימין לבא בקהל (הותר להתחתן עם שבט בנימין) – לאחר מלחמת האחים שהייתה בעקבות פרשת פילגש בגבעה, נשבע העם שלא ייתנו לבני בנימין נשים מישראל, ולאחר מכן הצטערו על ששבט בנימין עומד להיכחד, ועל כן הציעו שצעירי בנימין הרווקים יגיעו אל כרמי שיל?ה ו"יחטפו" מבין המחוללות את בת זוגם".
בני בנימין לא היו מחזרים. לא שולחי פרחים. לא כאלה שמבקשים מהידידה שלהם לברר אם יש מצב עם ההיא בשמלה הלבנה (והידידה בודקת, כי היא תעשה הכל בשבילו; היא בעצם מאוהבת בו כל הזמן והוא אפילו לא יודע את זה, ורק ברגע שהיא תפזר את השיער ותוריד את המשקפיים כולם יראו כמה היא יפה), אלא נערים שחטפו אותן במהלך הסדר מעוות שנועד לעקוף את החוק שאסר על כל השבטים לתת את בנותיהם (כך במקור, לבנות אין סיי בעניין) לשבט בנימין, אז פשוט מחליטים שבט"ו באב, יום חג בשילה בו הבנות יוצאות לכרמים, אם איזה בנימיני ירצה לחטוף לו מישהי, יעלימו עין, כי להרשות לחטוף זה לא כמו להסכים לנישואין.
בני בנימין חוטפים את בנות ישראל. מאד רומנטי (איור מתוך תנ"ך מורגאן)
איך בכלל נוצר המצב הזה? מאיפה מלכתחילה נולד החוק שאסר על חתונה עם בני בנימין? ובכן, כל זה מגיע בסופו של סיפור פילגש בגבעה. בסיפור הזה, הפילגש היא לא אישה משוחת לק שמעשנת פרלמנט ארוך לבד בדירה ומחכה להוא שיום אחד בקול רוטט יבוא ויספר לה שסוף סוף קיבל גט והיא תוכל לרקוד על מדרגות הרבנות, אלא שפחה שמשמשת לפורקן יצרי האדון.
כאשר אחד מבני שבט לוי נקלע עם פילגשו לעיר גבעה, אחת מערי שבט בנימין, הוא מחפש מקום ללון בו, ואדם מבוגר אחד אוסף אותם לביתו. תושבי העיר דורשים מהמארח של השפחה ואדונה להוציא את האורח שלו החוצה לקצת מעשי סדום. המארח הנדיב מציע שבמקום זאת הוא יוציא אליהם את בתו הבתולה, אבל אנשי העיר מסרבים לקבל את הפיצוי הזה. בסוף, הצדדים מגיעים לפשרה: הפילגש ניתנת להם ונאנסת עד מוות, ומאחר שהיא פילגש לא קוברים אותה אלא מבתרים את גוויתה ל-12 חלקים ושולחים חלק אחד לכל שבט למען ידעו מה עשו בני בנימין. כך פורצת מלחמת אחים, נאסר על שאר השבטים לפרגן ילדות לשבט בנימין, הוא כמעט נכחד, וכדי שלבניו יהיה איך להתרבות כי בכל זאת כולנו יהודים, מגיעים להסדר הנאה לעיל.
סיימו להשתמש בגופה של הפילגש, עכשיו אפשר להשתמש בגופתה (איור מתוך תנ"ך מורגאן)
הסיפור הזה הוא הסיפור הכי מחליא בתנ"ך (למעט, אולי, מגילת אסתר שהיא טקסט שפאקינג מוכיח שאנטישמים צודקים, ומנצח בתחרות הטקסט המחליא רק בגלל מניין גופות גדול יותר) וחוץ מהנצחת היום הזה כחג אהבה (שתכל'ס, היה הגיוני לא פחות לציין אותו ביום ההולדת של בני סלע) – הסיפור מופיע בתנך כהוכחה לכך שצריך מלך.
ואכן אחרי כמה עמודים מופיע המלך הראשון, שאול בן קיש.
משבט בנימין.
———————————————————————–
הערת המערכת: מעדכונים שקיבלנו למערכת און לייף, התמונה שעוררה את הדיון בתכניות הבוקר צולמה, כנראה, בתחרות קריאה בקוראן, והילדה היא הזוכה).