אלדד מהאח הגדול – המנצל והעלוקה שכנראה יזכה

שוב חלמתי הלילה על המלחמה (סליחה, מבצע) והאח הגדול. בחלום היתה סירנה, ושמעתי את קולו של יורם זק מצווה עלי להדליק את הטלוויזיה. על המסך ראיתי את ביבי נתניהו במסיבת עיתונאים, מוקף אנשי צבא, חמוש במיקרופון בצורת עין וזקן ארוך של היפסטרים, ואומר: דרך, דרך, אמת, דרך, דרך."

מלבד תחושת הקבס שפוקדת אותי בכל פעם שאני שומעת את ביבי אומר את המילה "אמת" (וההבנה כי אני צופה ב"אח הגדול" קצת יותר מדי), הזקן ההיפסטרי של ראש הממשלה לא עזב אותי עד שהבנתי שחלומי הוא ייצור כלאיים של צוק איתן ונווה אילן, והזקן ההאמישי של ביבי לקוח מאחד אלדד גל-עד.

אלדד גל-עד הוא המתמודד הראשון שהבטיח את מקומו בגמר של האח הגדול, וגם הוא, בדומה לביבי מחלום הבלהות שלי, מרבה בשימוש במילות באזז מופשטות ללא כיסוי: "האמת שלי", "הדרך שלי", "צדק", וכן הלאה. בתוכנית בה חבורה של מתמודדים מנסים לפלס דרכם לגמר, מי באמצעות תהילת עבר, מי באמצעות ציונות לוהטת השמורה לאלה שמזמן ירדו מהארץ, ומי באמצעות אוסף בגדי ים ססגוני, גם "אמת ודרך" הן אסטרטגיה לגיטימית –  אם אכן יש כאלה.

על אף צפייתי המופרזת בעונה הנוכחית של האח הגדול, מציאת ה"דרך"של אלדד היתה קשה יותר ממציאת "המטרה" של המבצע. לא הבנתי מהו אותו חזון שמזכה את הנוד חסר ההומור הזה במילות התואר "ראוי!" "שלנו!"  "מנצח!" שפוזרו במטחים ללא התראה. מהביוגרפיה שלו למדתי כי הוא גורש מביתו עם ההתנתקות מגוש קטיף, ובכך סימן עצמו כאיש ימין, ומלבד זאת – נאדה.

בכל זאת הלכתי לחפש, ובכן, היתה זו משימה לא קלה. גל-עד כל כך משמים שרבים אחרי שלושה חודשים על המסך ממשיכים לכנותו אלעד. ובהעדר חוש הומור, אג?נדה, או סתם אופי נחמד בזכות עצמו, הוא נשען על הנשים בסביבתו כדי ליצור עניין. וזוהי ה"דרך", דרך הדוש התל אביבי המצוי. נצל וברח, שגר ושכח.

התנהגותו משקפת כי נשים עבורו אינן אלא הישג: "אני יכול להיכנס לבר כלשהו בידיעה שכל מי שאבחר שם, תצא איתי הביתה," התפאר. ולראייה: אך נכנס לבית האח הגדול ומיד התפקדו כל עלמות החן למרגלותיו, ולא, נניח, הלכו לריב על הדוש המתחרה. גם החפצה לא חסרה, כי מי צריך שמות: טהוניה אינה אלא ?כהת העור ההיא? וענת צאיג ?המולאטית דווקא מוצאת חן בעיני? (דברים שנאמרו במהלך השתתפותו בעונה 5. כן, הוא כבר היה באח הגדול רק שהוא כה משעמם שכבר שכחנו).

איש העקרונות וה"אמת" הצהיר כי את הזקן לא יזנח אלא בעבור צפייה בגמר המונדיאל, אבל בת זוג של שמונה חודשים זנח בהרף עין עבור כניסה לבית האח. ההיצמדות לקארין הייתה בחירה אסטרטגית מעניינת: הוא לקח על עצמו אתגר של אורח חיים טבעונאי, ועמד בו לפחות כל עוד הייתה שם למעוך לו בננות. עם צאתה של האחרונה מהבית במחול עליז לעבר מחלקת הירקות בסופר הקרוב, ירד אלדד מעץ הבננות ו?הסתפק? בטבעונות, שם זיהה בחורה אחרת עם אג?נדה, עמה יוכל להזדהות ולשזוף מעט באורה. אור שנוי במחלוקת הוא עדיין אור, ובאח הגדול זה האור הכי טוב שיש. כן כן, מעתה אמרו אלדד הטבעוני. מה חבל שבממשק הגדול בין החיים לריאליטי, כשהתבקשו המתמודדים לארגן חתונה לזוג מהדרום, אלדד הטבעוני הציע כבד אווז. ככה זה כשיש לך ?דרך?, כנראה. 

כשמתמודד אחר השפיל מתמודדת צעירה ותמימה, מיהר גל-עד לאסוף תחת כנף הטווס שלו את הילדונת ולשקם את נפשה הפצועה בקריאה משותפת של תורה. לפתע אותה נערה ?חסרת אופי ומשעממת? כדברי גל-עד עצמו הפכה פרויקט הומניטרי בעל ערך יחצני לא מבוטל, וערך נקמני לא פחות. 

מתוך כבוד לגיל השלישי לא ארחיב ואפרט את האופן בו ניצל את התשוקה המעופשת כקממבר ישן של מתמודדת נוספת, עודד ופלירטט עמה עד שחששתי ממש ללחץ הדם שלה.

אתן מזהות את הדפוס, כן? עלוקה טיפוסית, שנשען ומשתמש בנשים מבלי לראות בהן דבר מעבר לכלי לקידום, האדרה, ואהבה עצמית. מעניינת העובדה כי לא הצליח למצוא לעצמו אף חבר ממין זכר בתוכנית (רמז: מי צריך חברים כשיש ?אמת??) ועתה הוא בגמר התוכנית, חללים מובסים לרגליו, חלקם בצדק וחלקם ?בלתי מעורבים?. והוא מצטלם שם, טווס חסר הומור עם פרצוף תחת, כי דרך זה דבר רציני. 

ככל שהתאמצתי, לא הצלחתי למצוא אצלו פיסת אג?נדה בפני עצמו, או את ?הדרך? בה הוא מתפאר. הבן אדם ריק מתוכן, חברות היא כלי אסטרטגי, דרך אין, וצורת הרטוריקה שלו – צעק חזק ככל שתוכל, תוך חזרה כפייתית על אותה מילה – מזכירה רטוריקנים רבים אחרים שאין להם מה להביא לשולחן פרט לקול חזק וביטחון עצמי עודף. 

ועם כל זאת, למרבה הצער, דומה כי הניצחון בגמר "האח" מובטח לגל-עד. כי באח הגדול כמו במלחמה: בפני גברים לבנים זחוחים שמחייכים הרבה ואומרים את המילים "דרך", "אמת", ו"צדק" – כאילו מילים אלה יש בהן אמירה בפני עצמה מבלי שיצקו בהן תוכן –  אנו נוטים להתיישר אוטומטית בטור סומא של  זומבים ולנהות לעבר הקלפי (או הסמס) הקרוב. מה חבל שגם הפעם, כנראה, נסתפק במועט הזה.