תיכף שבוע טוב לכולנו,
הספר "גברת ורבורג" מתחיל בצניעות, סיפור ישראלי שנות ה-70 המוקדמות, ישראל, היותי ילדה ולאחר מכן נערה ,
כצפוי התחברתי מאוד לסיפור הכה ישראלי, אמיתי כזה, סיפור מהחיים, סלון צנוע של פעם, מרפסת שנוצלה ונסגרה לעוד חצי חדר/ספק חדר, בקושי מכשיר טלפון, מאוורר של פעם, פוסטרים של פינק פלויד, סגול כהה.
אמא עקרת בית, אבא חיים מרוחק, עסוק בעבודתו "ובעניינים".
ואז מגיעים השכנים החדשים- משפחת סירקין, קצת עניין וצבע נכנס לבניין האפרורי במרכז תל-אביב,
אסתר סירקין רופאה, דמות לא אופיינית ורווחת במחוזות הארץ באותם ימים, שלא כמו אמא של גברת ורבורג היא אינה רק עקרת בית, אלא אישה עובדת עם קריירה. 2 בנים.
עמוס האח הגדול התומך והמגן וזה דפוס שנמשך לאורך כל השנים, קשר מיוחד ביניהם, אח ואחות, שניהם לא אוהבי ים בעליל. וזאת כתוצאה מסיפור מותה של האם בתאונת דרכים בזמן נהיגה באוטו.
היא למדה נהיגה חרף ולמרות התנגדותו של האב.
חיים השכן מפיח בה רוח חיים, היא מתחילה להתאפר לפתע פתאום, הולכת למספרה, מפנקת את השכיין במאכלים טעימים מעשה ידיה; כמו כבד קצוץ למשל.
ושומו שמיים, היא מתחילה ללמוד נהיגה ובעלה אדיש לסיפורים והחוויות שלה משיעורי הנהיגה ובזמן הארוחה שכולם יושבים יחדיו לאכול (נשמע מאוד משפחתי ופסטורלי, אבל מתחת לפני השטח וגם מעליו 🙂 יש מתח לא נורמלי, היא מספרת על המורה לנהיגה וכדומה והאבא מספר את סיפוריו שלו הוא – ממשרד עורכי הדין שלו והלקוחות שלו וזה הופך למעין מלחמת כוחות ושליטה בשיחה ובעניין כל יתר בני המשפחה.
בטוחני שכל מי שגדל בשנות ה-70 ,מבין את המשמעות של מגורים בבניין של כמה קומות, ללא מעלית, מזגנים עוד לא הומצאו בארץ, מוזיקה של ה-70, הכל דל, יש לחם שחור אחיד ולחם לבן במכולת על המדף ומרגרינה בבית שולטת. אין שפע כמו שיש בימינו, טלויזיה ללא שלט, הי .תתפלאו לשמוע, צריך לגשת ולהדליק או לכבות את הטלוויזיה ממש עליה מכפתור…
יש תריסים של פעם בבית הצנוע ,בקושי מכונית. אבל יש את גיל ההתבגרות, יש את כל הקשיים של המצב הכלכלי.
כיף לשקוע למעמקים בין דפי הספר ולא להפסיק לקרוא.
ובל נשכח את המסיבות שהיו בבתים פעם, לא היו בזמנו בטח ובטח מועדונים לבני הנוער.
אבל גם אז בשנות ה-70 ובשלהי אותן שנים, היו תככים וחברויות ומריבות, וקנאה, וניצול.
האמינו לי ממש כך.
אני חושבת שהספר יפה לכל מי שגדל כמוני באותן השנים וגם למי שלא, שיראה איך היה פה בארץ, איך חיו, איך גדלו. מסקרן ולוקח אחורה בזמן לכמה שעות טובות.
ממליצה.
ספר טוב של עירית לינור.