אני יודעת שזה ישמע נורא, אבל מול התמונות המחרידות של הפינוי בגבעת עמל, ומול הקריאות שאומרות שוב שיהודי לא מפנה יהודי… אני שואלת את עצמי: מה ההבדל בין פינוי מזעזע של יהודי ובין פינוי מזעזע של בדואי, ערבי, דרוזי?
אני שואלת את עצמי, האם האנשים שפונו היום הקדישו שמץ של חמלה למי שפונו מביתם ואינם יהודים?
אני שואלת את עצמי, אם מירי רגב ואיילת שקד שהזדעקו כנגד פעולת ההרס, יבואו להגן בגופן עכשיו כנגד עקירת יישובים ערביים?…
אני רואה את ההזדעקות והיא מטריפה אותי. לא כי לא מגיע לתושבי גבעת עמל שיגנו עליהם, אלא כי זה מגיע להם פשוט כי הם אזרחים ובני אדם, ולא כי הם יהודים.