מחקר חדש שפרסם השבוע, משרד הכלכלה מעיד שוב על מקומנו העגום בהשוואה בינלאומית בכל הנוגע לפערי שכר בין נשים לגברים. המחקר הצטרף לכל מה שמוכר לנו מחיי היומיום, ואך לאחרונה קיבלנו תזכורת מביכה לתופעה עם פרסום פער השכר בין מנחי טקס הדלקת המשואות השנתי.
על פניו יש חוק. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד הינו חוק מתקדם במהותו, ונועד למנוע אפליה בשכר בין נשים לגברים המועסקים בעבודה דומה או שוות ערך, אבל החוויה של להרוויח פחות מוכרת מדי עבור רוב הנשים העובדות. הן לא זקוקות למחקרים ולמספרים. הן רגילות להרוויח פחות – מבן הזוג, מהקולגה בעבודה, מזה שהמקצוע שלו נחשב יותר בשוק. הבעיה, אפוא, ידועה. השאלה היא מה עושים, איך ומי אחראים להוביל את השינוי.
השנה "חגגנו" 50 שנה להולדת החוק. מה עגום הוא יום הולדתו של זה. מזה יובל שכמעט ולא הוגשו תביעות על בסיסו. ומה הפלא? החוק מבוסס על מודל לפיו העובדת הבודדת אמורה לזהות שקופחה בשכרה ולהניע חרף כל המכשולים תהליך אכיפה בכוחות עצמה. דומה שאין די בחוק זה בכדי להתמודד עם התופעה המורכבת.
אז מה כן? נצא ונלמד מהעולם. לאורך השנים נצפית מגמה ברורה בקרב המדינות המפותחות המעבירה את האחריות למניעת אפליה מגדרית בשכר מכתפי הפרט אל כתפי המעסיקים. מודל זה מכונה בספרות המקצועית המודל "המניעתי-אקטיבי", על שום שהוא מחייב מעסיקים לנקוט צעדים אקטיביים לאיתור פערי שכר מגדריים ולפעול לצמצומם במידה ונמצאו, וכן לאמץ מדיניות מונעת אפליה בקבלה לעבודה ובקידום.
נשמע מופרך לא? מדוע שמעסיקים ייקחו על עצמם את האחריות הזו? ראשית, משום שיבינו שזה משתלם להם, ולא רק מהפן המוסרי. חברות רבות מתחילות להפנים כי לא ניתן להתכחש למחצית מכוח העבודה באוכלוסיה, והדרך לכניסה אפקטיבית וכלכלית של נשים לשוק עבודה עוברת דרך שוויון והוגנות.
שנית, כיוון שזו תהיה חובה חוקית. יותר ויותר מדינות מחייבות כיום מעסיקים בהגברת השקיפות, בפרסום דוחות שוויון מגדרי ובאימוץ תוכניות לצמצום פערים בפיקוח ובסיוע הרגולטור. בישראל אנו עדות למהלכים ראשונים בכיוון הזה, עם חקיקת חוק חדש של ח"כ עליזה לביא שנועד להגביר את ההנגשה ופרסום נתוני שכר מפולחים מגדרית על גופים החייבים בדיווח.
לבסוף, אין מנוס מלחץ של עובדות מלמטה אשר יתבעו שינוי ממעסיקיהם דרך ארגוני העובדים המייצגים אותן. בנאום ההכתרה שלו הצהיר יו"ר ההסתדרות הנכנס אבי ניסנקורן כי הוא מתעתד לפעול לצמצם פערי שכר בין נשים לגברים בזמן כהונתו. יש לו קדנציה של חמש שנים להוכיח לנו שהוא עומד מאחורי הצהרה זו.