מ' בת 51 מאזור המרכז, הגיעה לחדר מיון עם כאבים עזים בחזה, שהקרינו לצוואר וללסת. היא סבלה מקשיי נשימה, לאחר טראומה רגשית גדולה, אשר התרחשה מספר שעות לפני, במהלכה איבדה את כלבה האהוב מזה 13 שנים. מיד בהגיעה לחדר מיון, היא קיבלה תרופות (כגון: ניטרוגליצרין) וחמצן, אשר עזרו לה והרגיעו את התסמינים באופן מיידי.
כדי לשלול או לאשש הימצאות התקף לב, היא עברה בדיקות נוספות אשר כללו א.ק.ג ובדיקות דם למציאת אנזימים ספציפים. כל הבדיקות היו אבנורמליות ואופיינות להתקף לב. מ' מייד נשלחה לצנתור, במהלכו ראו הרופאים כי העורקים שלה אינם חסומים ואין היא חווה התקף לב. בדיקה נוספת שנעשתה לה, הוכיחה כי היא בעצם סובלת מתסמונת הלב השבור.
לב שבור, הוא בדרך כלל ביטוי פסיכולוגי, המתאר מצב של אהבה נכזבת או אכזבה כללית מהחיים. עכשיו מסתבר, כי מדובר בתופעה פיזיולוגית של ממש. תסמונת "לב שבור" עלולה לגרום לכאב לב אמיתי אשר במרבית המקרים מדמה התקף לב.
תסמונת הלב השבור אשר ידועה בשמה הרפואי תסמונת טקסובו– Takotsubocardiomyopathy, אובחנה לראשונה ביפן בשלהי שנות ה-90 ותחילה נקראה "תסמונת התנפחות חוד הלב", בגלל השינוי הזמני של מבנה הלב, המתרחש במהלך התסמונת. אולם לאחר מחקרים מרובים, התגלה, כי מרבית האנשים הלוקים בתסמונת, חוו מספר שעות ואף דקות לפני כן אירוע נפשי, שגרם להם לכאב לב פסיכולוגי כגון: פרידה מאהבת חיים, מוות של אדם קרוב ועוד.
איך לזהות כי מדובר ב"לב שבור" ולא התקף לב?
במחקר שפורסם לפני מספר חודשים, בעיתון clinical cardiology, בדקו החוקרים הופעת התסמונת בהשוואה בין המינים, ומצאו כי תסמונת "לב שבור" מתרחשת יותר בקרב נשים מבוגרות, אשר חוו אכזבה או אירוע הגרם להן ללחץ נפשי כבד, מספר שעות לפני הופעת התסמינים. לעומת זאת, הגברים אשר חוו את התסמונת, עברו לרוב איזשהו לחץ פיזי (כגון: עקירת שן, תאונת דרכים, שוד וכדומה).
מחקר נוסף, מבית החולים Johns Hopkins, אשר פורסם בחודש ספטמבר ב- The New England Journal of Medicine, בחן את הופעת התסמינים השונים ודרך אבחונם בבתי החולים במשך 4 שנים. התסמינים של תסמונת לב שבור מחקים כמעט באופן מדויק את תסמיני התקף לב. האדם מרגיש לחץ עצום בחזה, אשר מקרין כאב חד לאזור הצוואר, הלסת, הכתף ויד שמאל, תיתכן הזעת יתר, בחילות, הקאות וקשיי נשימה.
אדם המגיע לחדר מיון עם תסמינים אלו עובר במהרה סדרת בדיקות רפואיות, כדי לאשש או לשלול התקף לב. חלק מהבדיקות הנערכות בבית החולים כוללות: א.ק.ג, בדיקות דם לגילוי אנזימים ספציפיים אשר רמתם בדם עולה בזמן התקף לב וצנתור כדי לפתוח את העורקים החסומים המפריעים לזרימת דם תקינה ללב.
בחלק מהמקרים, בזמן הצנתור, גילו הרופאים כי העורקים כלל לא חסומים והאדם שהגיע עם תסמיני התקף לב, כלל לא עבר התקף לב וייתכן והוא סובל מתסמונת הלב השבור.
התופעות נגרמות בשל עלייה חדה בפעילות ההורמונים האדרנלין ונוראדרנלין עקב פעילות יתרה של המערכת הסימפתטית בגוף. מערכת זו מופעלת בגוף האדם, כאשר הוא חווה מצבים הגורמים לו ללחץ ומצוקה פיזית ו\או נפשית.
הבשורה הטובה: התאוששות מהירה
א', הייתה בהלוויה של אחותה הצעירה. במהלך ההלוויה היא התחילה להרגיש את לבה פועם בחוזקה. היא נכנסה לפאניקה. לאחר מספר דקות החלה להרגיש גם כאב חזה חד, וביקשה להגיע לבית החולים. שם, צוות חדר מיון היה בטוח שהיא במהלך התקף לב ומייד הוחלט להכניס אותה בדחיפות לחדר צנתור.
בחדר הצנתור גילו הרופאים כי למרות התסמינים המדויקים של התקף לב, עורקי האישה היו נקיים ופתוחים לחלוטין. לאחר מספר שעות בחדר ההתאוששות, דפיקות הלב ולחץ הדם של א' חזרו להיות נורמליים והיא שוחררה חזרה לביתה בריאה.
נתי רוזנבלום, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי, מכיר את המחקרים. לדבריו, ידוע שגוף ונפש הולכים יחדיו יד ביד. "לאחר שיברון לב הנובע מאובדן אהבת חיים, התאלמנות וכדומה, צפוי שהאדם ירגיש אובדן של הביטחון, הוודאות, קריסת המשענת הנפשית, הזוגית ואף הכלכלית, תחושת לחץ ודחק נפשיים, אשר עלולים לגרום לתסמינים פיזיים, כגון: דפיקות לב מואצות, זיעה קרה, קשיי נשימה ועוד".
רוזנבלום מסביר כי מצב שגורם לשברון לב, "עלול להוביל לבעיות שונות ולקשיים, לעצבות גדולה ולעיתים אף חרדה ודיכאון, אשר להם יכולים להיות סימפטומים פיזיים ממשים".
פרופסור וינר פלטיאל מנהל מחלקה פנימית א בבית חולים הלל יפה בחדרה, אומר כי גם נשים וגם גברים יכולים, עקב לחץ פיזי ו\או נפשי, לחוות את תסמונת הלב השבור, וכי היווצרות התסמונת נפוצה לאחר דימום מוחי. לדבריו, השוני הגדול בין תסמונת הלב השבור לבין התקף לב, הוא מה קורה עם החולים אחר כך.
"בעוד שאצל אנשים שחוו התקף לב, יש צורך בהשגחה רפואית ונטילת תרופות מרובות בכל יום לאחר ההתקף, אצל חולים הסובלים מתסמונת הלב השבור", הוא אומר, "ישנה התאוששות גופנית מהירה, לא קיימות השפעות וסיבוכים בריאותיים לטווח הרחוק ובמרבית המקרים, תפקודי הלב חוזרים להיות סדירים ונורמליים".