היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי. מסוג הבחורות שמעוררות בך מחשבות על חתונה, פיקניק עם חיוכים לפני השקיעה ושעות של שיחות על מצעי סאטן (כן, קלישאה). מהשנייה שראיתי אותה ידעתי שאני חייב לשכב איתה. ולא הייתי היחיד. במזל, היא אהבה את אותה מוזיקה שאני אוהב, וזכיתי לקבל ממנה מספר טלפון.
עוד באון לייף:
- יום כיפור: לא מתנצלת שלא מלתי את בני
- פמיניסטית אבל לא משלמת בדייט ראשון
- איך ייראו חיי המין שלכם בעוד שלוש שנים?
הייתי בעננים. יצאנו לדייט, היה אחלה. דאגתי להיות רגיש ומתחשב, ידעתי שזאת החוזקה שלי, שזה מה שמבדיל אותי מיתר הגברים. אחרי כמה דייטים מוצלחים, קבענו שניפגש בערב. היא התקשרה ונשמעה קצת מצוברחת, אמרה שאין לה כוח לצאת ואולי רק נשב אצלי. זה לגמרי היה ניצחון. לא ייחסתי חשיבות למצב הרוח שלה, לא התייחסתי לכך שמשהו מטריד אותה. כל מה ששמעתי היה "בוא נשב אצלך", ומבחינתי זה אמר דבר אחד בלבד – סקס! סוף סוף זה קורה, חשבתי לעצמי, והתקשרתי לחבר שיבוא להחליף אותי בעבודה, תוך הסברים על חומרת המצב. קניתי יין, ניקיתי את הבית ורצתי לאסוף את נסיכת חלומותיי (הכחולים) אליי הביתה.
כשהגענו אליי, הצעתי לפתוח את היין. היא סירבה בנימוס. כבר ראיתי בבירור שמשהו לא טוב עובר עליה, אבל כל מה שחשבתי עליו היה "וואו, היא באמת מצוברחת. בעיה רצינית!". החלטתי לדבוק בטקטיקה של הגבר הרגיש והמתחשב. זה הרי עבד לי עד עכשיו. היא סיפרה לי בקול רועד על מה שקרה לה יום קודם לכן, עם המניאק ההוא שעבד איתה, שניצל אותה כשהייתה שיכורה.
רציתי להתפוצץ מכעס ומקנאה. איך הוא הצליח ואני לא? ועוד אחרי שהייתי כזה נחמד אליה? אבל אמרתי לעצמי שהוא קיבל אותה ללילה אחד, ואני יכול לקבל אותה להרבה זמן (אז עוד חשבתי שאישה אפשר "לקבל" ו"לתת"). היא אמרה שהיא כועסת על עצמה, שהיא בכלל לא רצתה וכמה היא מבולבלת. ואני? חשבתי לעצמי כמה זה טוב, כמה זה טוב שהיא מבולבלת, ואיך אם רק אנחם אותה היא תסכים לשכב איתי. היום, ממרחק של שנים, אני מבין שהיא עברה תקיפה מינית. אז? הייתי עסוק מדי בלחשוב איך אני ממנף את המצב הזה לסקס.
ניחמתי אותה, חיבקתי אותה ואמרתי לה שמבחינתי הכל בסדר וכמה היא מדהימה. שמענו עוד מוזיקה, ואחרי לחצים היא גם הסכימה לשתות קצת מהיין. סוף סוף הערב תפס את הכיוון שרציתי. התנשקנו על הספה. ירדו כמה פריטי לבוש והחלטתי שהגיעה השעה. הרמתי אותה באבירות לחדר השינה. לפני שהורדתי לה את התחתונים שאלתי אם היא בטוחה. לא יודע למה שאלתי, כנראה פתאום ניצת בי איזה זיק של מצפון. היא הנהנה בחיוב והורידה אותם בעצמה. הייתי בעננים, הרגשתי כזה גבר.
באמצע היא התחילה לבכות. אמרה שהיא מצטערת אבל היא לא יכולה. היא ברחה ומאז לא שמעתי ממנה. היום אני מבין עד כמה הייתי אטום. כמו כל הגברים המניאקים שבזתי להם, רציתי ממנה רק דבר אחד. על פניו הייתי בסדר – שאלתי, וידאתי הסכמה. אבל הכל היה כדי לסמן וי, סירבתי לראות עד כמה היא מבולבלת, בודדה ונמצאת במקום פגיע. כאחרון הגברים ה"רעים", השתמשתי בכוח וברגישות שלי ככלי נשק. הילד הטוב ששוכב עם מישהי לילה אחרי שנאנסה.
הייתי בן 20 ואת היית הבחורה הכי יפה שראיתי בחיים שלי. רציתי שנשכב, ובשביל להשיג את זה, איבדתי אותך בדרך. היום אני בוגר ויודע יותר, אבל לך זה כבר לא עוזר. סליחה.