אדום, חם ונקי: המניפולציות שהחושים עושים עליכם

לפני שבועיים הגעתי לשמוע הרצאה מפי פרופ' תלמה ליבל, במסגרת ערבי "ספר קפה" שמתקיימים אחת לשבועיים בבית קפה "אקס ריי" בבוגרשוב בת"א.

פרופ´ תלמה ליבל היתה ראש המחלקה לפסי'כולוגיה באוני' ת"א וחברת הוועד המנהל של האוניברסיטה. היום היא ראש מרכז אדלר למחקר בהתפתחות הילד, היא היתה מרצה אורחת בהרוורד ובעוד שלל אוני' מצוינות ומשובחות. בקיצור, אישה מרשימה ומרתקת.

 

בספרה שיצא לאחרונה ושמו "כוס הקפה שגרמה לי להתאהב"  (ההשפעה הסמויה של החושים על ההרגשות, ההתנהגות וההחלטות שלנו) היא מסבירה בעזרת אינספור דוגמאות מבוססות מחקרים עולמיים על איך החושים שלנו וההתנסויות החושיות שלנו משפיעות על החשיבה הרציונלית ועל סו-קולד העצמאות המחשבתית שאנחנו חושבים שיש לנו. 

 

פרופ' ליבל התמקדה בשנים האחרונות דווקא בתחום המחקר של  הבדלים בין המינים וזהות מינית, ודווקא מחקר אחד שקראה, הוא זה שהדליק לה נורה על מה צריך להיות הספר הבא שלה. זה היה ניסוי בו הזמינו נסיינים לניסוי במעבדה:  כשכל אחד הגיע למעלית המובילה למעבדה, שם כבר החל הניסוי (בלי ידיעתם). ליד המעלית חיכתה עוזרת מחקר שהחזיקה המון דברים ביד, בין השאר גם כוס קפה. כשכל נסיין הגיע, היא ביקשה שיעזור לה להחזיק את ספל הקפה כשהם עולים במעלית. מחצית מהנסיינים קיבלו להחזיק כוס קפה קרה, וחצי קיבלו כוס קפה חמה.

 

כשהנסיינים הגיעו למעבדה, הציגו בפניהם תמונה של אדם, שהם לא מכירים, וביקשו מהם לדרג אותו על פי תכונות שהנסיין מניח שיש לאותו אדם. האם זה אדם נעים או לא, האם נחמד או לא. התוצאה היתה מדהימה: אלה שקיבלו לפני המעלית להחזיק כוס קפה חמה, תפסו את אותו אדם לא מוכר כאדם חם יותר ולבבי יותר. זה היה הניסוי שהמחיש לה עד כמה תחושות פיזיות משפיעות על השיפוט שלנו ול זה היא החליטה לכתוב ספר.

 

ברור, הייתי סקפטית. אחרי כמה דוגמאות (תיכף תקבלו, רגע) הגענו כולנו למסקנה, בעזרתה האדיבה של הפרופ', שכמובן צריך לקחת את כל הנושא הזה ערבון מוגבל. אלה לא תחושות ומניפולציות חושיות שיכולות להטות מו"מ, למשל, מהקצה אל הקצה. הן יכולות להיות גורם משפיע, או מטה, שהרי ברור שאם אדם מתיחס אלינו בגועל, שום כוס קפה חמה ביד לא תשנה את דעתנו. החוכמה, אמרה פרופ' ליבל, היא להבין את ההשפעה שיש לחושים על קבלת ההחלטות שלנו, להיות מודעים יותר, ואולי לשלוט יותר על ההשפעה שלהם (או להשתמש בה, אני אומרת).

 

אז זה מה שלמדתי, ככה בשעה ורבע:

 

1. רוצים עובדים זריזים? חשפו אותם ללוגואים של רשתות מזון מהירות

במחקר שהתקיים בטורונטו הראו לשתי קבוצות נבדקים סמלים של רשתות כמו מקדונלדס, סבארו ועוד. בחשיפה קצרה לפני הניסוי. התוצאה היתה שהקבוצה שהיתה חשופה ללוגואים הנקשרים אצלנו בראש למהירות, ומזון מהיר, היו יותר מהירות במילוי המשימות שהוטלו עליהם. בניסוי המשך בדקו השפעה נוספת של החשיפה – אנשים שראו את הסמלים היו גם פחות סבלניים. לשתי קבוצות הבטיחו סכום כסף מסוים. הקבוצה שנחשפה ללוגואים באופן מובהק רצתה את הכסף כשיו לעומת הקבוצה השניה. עכשיו כולכם רצים למקדונלדס לגנוב להם מגשים ולתלות במשרד, נכון?

 

2. מחפשים יצירתיות? שימו קופסה בחדר ושבו לידה

מחקר שנעשה לפני שנתיים רצה לבדוק האם המטאפורה של "חשיבה מחוץ לקופסה" יכולה להשפיע על היצירתיות. בניסוי לקחו קופסה גדולה והניחו אותה בחדר. קבוצה אחת ישבה מחוץ לקופסה, וקבוצה אחרת בפנים. לשתי הקבוצות נתנו מבחני יצירתיות כמו לתת שימוש שונה ולא שגרתי למשהו יומיומי וכו'. התוצאות היו חד משמעיות – אלה שהיו ליד הקופסה ולא בתוכה, היו יותר יצירתיים. עכשיו איפה מוצאים, לעזאזל, קופסה להביא מחר לעבודה?

 

מה אכפת לכם? שתעמוד הקופסה בחדר, זה לא יכול להזיק

 

3. בצבע אדום תמיד תיראי סופר יפהפיה ומושכת

פרופ' ליבל דיברה קצת על  הצבע האדום שנקשרות בו קונוטציות שונות ומגוונות: משיכה מינית, כמובן, סקסיות, פיתוי וחושניות. גם במובן החברתי-הלימודי אנחנו יודעים שילדים מקבלים מגיל צעיר מסרים ויזואליים מסרטים או בטלויזיה לפיהם אישה פלוס שמלה אדומה = סקס. אגב, ניסיתי בבית, לא בהכרח נכון.

 

בכל מקרה, במחקר נוסף שהיא מספרת עליו בספר – הראו לשלוש קבוצות גברים תמונה של אותה האישה, מצולמת בשחור לבן. קבוצה ראשונה ראתה אותה על רקע אפור, השניה על ירוק והשלישית על רקע אדום. על הניסוי חזרו עם כמה תמונות של נשים, והקבוצות נתבקשו לדרג עד כמה האישה יפה, סקסית ועד כמה אתה נמשך אליה ורוצה לצאת איתה, לקיים איתה יחסי מין או כמה כסך תוציא עליה. במילים אחרות – עד כמה בא לך עליה. תוצאת המחקר היתה שקבוצת הגברים שנחשפה לנשים על רקע הצבע האדום דרגו את הנשים כהרבה יותר סקסיות, היו מוכנים להוציא עליהן הרבה יותר כסף. שווה לקנות שמלה אדומה כדי לבדוק את זה? שווה.

 

אחותי, את קלישאה, אבל זה עשוי לעבוד

 

4. צבע אדום – רע לנבחנים

מצד שני, לצבע האדום יש גם קונוטציה  של סכנה. תמרור עצור הוא אדום, אדום מסמל סיכון כמו רמזור אדום. הכל נכון. והנה מקרה בו אדום יכול ליצור בעיה: במחקר מסוים לקחו שלוש קבוצות של נסיינים ועשו להם מבחנים ורבליים – כמו במבחני איי קיו. כל שלוש הקבוצות קיבלו את אותו המבחן. לקבוצה אחת מספר הנבדק היה כתוב על דף המבחן בצבע שחור, הקבוצה השניה בירוק והשלישית באדום. את אותו הניסוי, אגב, ניסו גם בגרמניה, גם בארה"ב על על תלמידי תיכון וגם על סטודנטים ובכל פעם – התוצאה היתה זהה. הנבחנים שעל המבחן שלהם התנוסס מספר נבדק באדום – ביצעו בצורה הכי פחות טובה את כל סוגי המבחנים. למה זה קורה? בין השאר אנחנו זוכרים מבית הספר שהמורה היתה מסמנת שגיאות באדום – וזה גורם לתגובת הימנעות וסכנה מבחינתנו. ושוב מגיע הרגע בו אני מצטערת שבתקופתי היתה רק מערכת חינוך ממוסדת ועייפה ולא היו כל מיני מונטיסורי/דמוקרטי/אנתרופוסופים למיניהם. 

 

5. אנשים נקיים – חסרי מוסר

הרבה מחקרים, מסתבר, בדקו את הקשר בין נקיון פיזי לבין מוסר. מסתבר שאם תבקשו ממישהו לחשוב על דבר לא אתי או מוסרי שהוא עשה או עומד לעשות, סביר להניח שאותו מישהו ירגיש צורך מוגבר לרחוץ ידיים או ללכת לרכוש מוצרי ניקיון. נסו את זה בבית, אני אומרת.

 

ביום כיפור לפני כמה שנים, עשו פרופ' ליבל וסטודנטים שלה ניסוי. הם הקימו תוכן התרמה לעמותה מוכרת ליד מקווה כשהמטרה היתה לבדוק את הנדיבות של האנשים – לפני המקווה או אחרי.  בניסוי הזה התוצאה הראתה שאנשים תרמו הרבה יותר כשהם היו לפני המקווה., כלומר עדיין מלוכלכים. משמע – כשהם היו לפני הניקוי הם הרגישו צורך לכפר ולתרום ואילו אחרי הרחצה במקווה הם כבר הרגישו נקיים ובלי צורך לתרום או "לנקות את עצמם".

 

במחקר משלים של פרופ' ליבל והתלמידים שלה, הם נתנו למתאמנים מבחן טריויה שבו היו 4 שאלות קלות וכל השאר מאוד קשות. קשות ברמה של כולם היו חייבים להיכשל בוודאות. הבוחנים לא ראו את המבחן ואת התוצאה, אלא המתאמנים היו צריכים לדווח על כמה שאלות ענו נכונה ובכמה טעו. המטרה היתה לבדוק מי ישקר יותר או פחות לגבי התוצאה שלו – הנקיים מחוץ למקלחת או אלה שטרם הספיקו להתקלח. מה שיצא היה הפוך מהמצופה: דווקא אלה שיצאו מהמקלחת והיו נקיים יותר  – שיקרו הרבה יותר וטענו שהצליחו במבחן למרות שנכשלו. למה זה קרה? אם מקשרים נקיון פיזי למוסריות – היינו מצפים שכשאני נקיה אני אשקר פחות. אבל  – מתברר שאם אני בעצם נקיה, יש לי בעצם "דף חלק" מוסרי ויש מקום לכמה החלקות לא אתיות או לשקר קטן. כשאני מלוכלכת אין מקום להתלכלך יותר. גאוני.

 

6.  מקלחת מנקה הכל

מסתבר שמקלחת באמת שוטפת תחושות רעות. מחקרים מצאו שאם אנחנו מגיעים הביתה ומתקלחים, המקלחת מוחקת השפעות עבר, גורמת לתחושה פיזית ופסיכולוגית יותר טובה. רחיצת ידיים, בנוסף, גורמת להפחתת הסימפטומים של דיסוננס קוגניטיבי (התופעה הפסיכולוגית שמגיעה אחרי קבלת החלטה, בה אנחנו משכנעים את עצמנו שעשינו החלטה נכונה אחרת נהיה בדיסוננס).

 

 

7. משהו פה מסריח

מכירים את המושג  Something's fishy? בניסוי אחד  לקחו 3 חדרים. באחד פיזרו ריח של דגים (אומגה 3),  בחדר אחר היה ריח מסריח אחר (צואה, כנראה) ובחדר אחר לא היה ריח. בניסוי בדקו את רמת החשדנות של שלוש קבוצות שכל אחת היתה בחדר אחר. בצורה משמעותית, אלה שהיו בחדר עם ריח הדגים היו הכי חשדניים. המסקנה שלי מהניסוי? כל הדייגים הם תכלס ערימה של פרנואידים.

 

8. רוצים להתאהב? עמדו ליד קונדיטוריה

כולנו אוהבים ריח של קפה ועוגות נאפות. גם זה שעכשיו קורא ואומר שזה לא נכון – תרשה לי לפקפק. בניסוי אחד ביקשו מבחורים לגשת לנשים זרות בקניון ולנסות להשיג את הטלפון שלהן. חלק עמדו ליד חנויות חסרות ריח וחלק ליד קונדיטוריות. כמות מספרי הטלפון הגדולה ביותר הושגה מנשים שעברו ליד הקונדיטוריות. פי אלף יותר טוב מ"מתי נפלת מגן עדן" וכל הבולשיטים האחרים.

 

9. הסוד שייתן לכם יתרון במו"מ 

טקסטורה קשה או רכה יכולה להשפיע על התוצאה של המו"מ. למשל, אנשים שנגעו במשהו קשה או ישבו על כיסא קשה – היו פחות נינוחים וגמישים במו"מ. אם תעדיפו ספות רכות בחדר הישיבות שלכם – זה יכול להועיל לקידום המו"מ ולהגעה לעמק השווה. לא הייתי זורקת עכשיו את הריהוט בחדר הישיבות שלכם – אבל למה שלא תנסו עם כריות דקורטיביות בפעם הבאה?

———————————————————————————–

אם אתם חובבי ספרים וקפה – "ספר קפה" זה בדיוק בשבילכם. 

בימי ראשון, אחת לשבועיים בבית הקפה X-ray  ברחוב בוגרשוב בת"א. בראשון הקרוב, 5.10  המפגש יהיה עם הסופרת אליס ביאלסקי והמתרגמת יעל טומשוב – בהנחיית העיתונאית שירי לב ארי. מחיר 40 שקלים.

הרשמה בבית הקפה  טל'  035281153

ויש גם פייסבוק ספר קפה כדי שתדעו כל פעם מי האורח/ת ועל מה הולכים לדבר.