?אני מאוד נהנה לקרוא אותך…?, ?הפוסטים שלך מאוד מעניינים…? וויריאציות שונות של הבעת עניין בדעותיך, במה שאת עושה, ובהכללה לא בגופך הם אחד ממשפטי הפתיחה הרווחים מצד גברים בפייסבוק. אבל לא רק שם. הצורך של גברים (רבים מידי) לפנות אליך בתואנת שווא, אם לטובת קשר ואם לטובת חדירה מהירה לגופך, היא שיטה המוכרת לכולנו גם מחוץ למרחב הוירטואלי.
מחוץ לפייסבוק לשיטה הזו פנים רבות: החל מפנייה תמימה שדורשת לדעת את השעה, עבור בבקשת עזרה במציאת רחוב, וכלה בהצעת עזרה. המרחב ואת בתוכו כחיפוש מתמיד אחר הדרך לתחתונייך, מבלי חלילה לציין זאת מראש. לא מדובר בשאלות כמו ?אבא שלך גנן?? או ?את באה לכאן הרבה?? – משפטים אלה כבר התבססו היטב כחלק מארטילריה מוכרת לעייפה של משפטי התחלה, ובמקרה זה עצם השימוש בהם מבהיר מייד מה טיב הפנייה.
כדי להכניס אישה למיטה צריך להיות נוכל
מה עומד מאחורי הצורך האובססיבי של גברים להסתיר את כוונותיהם? בגדול–הם תופסים אותנו כנראה כחלק במין האנושי שכל רצונו להתמסד, ושאין ביכולתו אלא ליפול שדוד לרגליו של כל גבר שמביע בו עניין. אבל לא רק. זה אולי נכון למי שמחפש סטוץ באמתלה של חיפוש אחר קשר, אבל הגישה הזו שאומרת, "כשאתה הולך אל האישה, אל תחשוף את כוונותיך!? לא פוסחת גם על הגברים שאכן מחפשים קשר. האמת היא, שהתבססה כאן נורמה מחליאה שההיגיון שלה אומר שבשביל להכניס אישה למיטה יש צורך במעשה נוכלות.
וניחא מעשה נוכלות, אבל אפילו לא מתוחכם. האם באמת חשב אותו גבר זר שעשה לייק לכל תמונת פרופיל שלי בפייס שכשיפנה אלי ויספר לי כמה הוא נהנה לקרוא אותי, אז אאמין שהמילים שלי משכו אותו אלי? האם גבר אחר, שפנה אלי כמי שמעוניין בשיעורים פרטיים באנגלית, חשב שמנת המשכל שלי כל כך נמוכה, עד כי לא כדאי לדחות בזמן מה את טקס הותרת החותם על כל אחת מתמונותיי? או שמא חשב שאישה שמחפשת פרנסה תהיה מוכנה לעשות עבורה כל דבר?
האמת היא שכן. חברות רבות, שבשלבים שונים של חייהן נקלעו לבעיה, וחיפשו לפתרונות עבורה בפייסבוק, נתקלו בהרבה מאוד פניות מגברים שהציעו את עזרתם תמורת מין. ולא רק בפייס, חברה שהיא אם חד הורית סיפרה לי כי לא פעם היא מקבלת מיני הצעות לתמיכה כזו או אחרת – נחשו תמורת מה. אלה אגב לעולם לא יופיעו כהצעות ברורות, דוחות עד כמה שיהיו. הן תמיד יתחילו בהפגנת עניין בבעיה שבה את נמצאת, ורק בהמשך יחשפו המניעים האמיתיים מאחוריה.
שקרים מיותרים
אותם שקרים שנזרקים לאוויר על ידי גברים, וככל הנראה מהווים גם חלק מבתי הספר השונים לפיתוי, מבטיחים שגם כאשר נקבל פידבק אמיתי על מה שאנחנו עושות, יעלו בנו ניצנים של סקפטיות. אותו חשד יתעורר אם ביחס לכוונותיו של הפונה, ואם ביחס לערך של דברינו. איך תוכל סטודנטית להאמין למרצה שמביע עניין בעבודה שזה עתה כתבה, או בהבעת דעה שהעלתה בכיתה?ככלות הכל, רובם הגדול של הגברים שהתעניינו בפועלה, שאמרו שהם רוצים עמה קשר חברי, או מקצועי, התבררו כגברים שמחפשים את הדרך המהירה ביותר לתחתונים שלה.
אישה כזו תצטרך להילחם הרבה בכל מה שהסביבה משדרת לה, כדי לראות בעצמה אישה ששווה הרבה יותר מהיקפי המותן שלה. ואגב, גם מי שהמציאות סיפקה לה די הוכחות ביחס לכישוריה מחוץ למיטה, עלולה להיתקל בהיסוסים פנימיים כשהיא מוחמאת על עבודתה. קשה לומר שכיף להיות אישה בחברה כזו, אבל למעשה פשוט לא כיף לחיות בחברה כזו. גם אם אתה גבר.
כשיותר מידי פעמים פניות פשוטות מתבררות כשקריות, אפשרותה של חברה להתבסס על ערבות הדדית מתמסמסת. כשאני לא מאמינה לגברים, אז גם מי שפונה אלי לעזרה תמימה, עלול לפגוש כתף קרה.למה שאסתכן שוב באותו גילוי מעציב, וגם מעליב, כשגם פנייה לעזרה מצד גברים היא לרוב שקר גס שהם לא בוחלים להשתמש בו בשביל לנסות להיכנס לי לתחתונים?
אני ממשיכה ליפול בפח מעת לעת, מתוך חוסר רצון להאמין שאלה הם באמת פני הדברים. וכי אני לא רוצה להפוך לאישה שמנוהלת על ידי החשדנות שלה. אבל כל פעם שעוד גבר חושב שהוא יכול לפנות אלי רק באמתלות שווא, אני מתקשה לא להפוך האישה הזו, והסיכויים של גבר לקבל ממני עזרה הולכים וקטנים. לפחות עד שלגברים יהיה את האומץ לכתוב לך בפייס משפט פשוט כמו "מצאת חן בעינייך" ולשאת באפשרות שנאמר לא. זה עדיף אלפי מונים על ,הי" סתום שאיני יודעת מה לעשות איתו, או על שיחות על הא ועל דא שבשלב כלשהו נחשפת המוטיבציה האמיתית מאחוריהן, ושגוזלות ממני זמן יקר, אך בעיקר אמון.