ממש שנייה לפני שלא יכלנו יותר, החגים החליטו להסתיים סוף סוף ולקחת איתם את הילדים בחזרה למסגרות היומיומיות.
אפשר לומר שדי התגעגעתי למירוץ הבוקר הקבוע של קימה, אוכל, הלבשה, צחצוחי שיניים ופיזור למסגרות,
שבעיניי בהחלט עדיף על "אמא מה עושים היום??" שהיה הסלוגן שליווה כל יום ויום בחופש הארוך מדי הזה.
יש משהו נחמד בשגרה. כל אחד יודע את מקומו ותפקידו, התכנונים הבלתי צפויים כמו רופאים וימי הולדת נעשים "על הדרך" ולא צריך לתכנן שעות כל נסיעה מהבית, לארגן תיק במיוחד לנסיעה ארוכה, לצאת מהבית ואחרי עשר דקות לשמוע "אמא יש לי פיפי" ולחפש מקום ראוי ובטוח לעצירה.
אז ככל שהמילה "חופש" נשמעת כיפית, מרגיעה ומהנה, אני בהחלט מעדיפה את השגרה המשעממת שכבר פועלת מעצמה.
חופש בשבילי זה בכלל להשאיר את הילדים אצל סבא וסבתא ולצאת למסעדה או לסרט.
אתם בטח מבינים שהחופש הגדול זה משהו שאני בכלל לא מחכה לו 🙂
שתהיה לכולנו שגרה מצוינת ושנה טובה!