חברות אפל ופייסבוק מציעות לנשים צעירות שעובדות בחברה מימון עבור הקפאת ביציות, כך שיוכלו לדחות בשנים ארוכות את מועד כניסתן להריון ולהתרכז כל כולן בעבודה. על פניו יש כאן הצעה נדיבה שמטרתה לאפשר לנשים לתכנן את חייהן ולהגשים את עצמן מבחינה מקצועית. להצעה הזאת משמעות כלכלית גדולה עבור נשים צעירות, במיוחד בארה?ב, בה הליך הקפאת ביציות ושמירתן הנו הליך יקר שאינו כלול בכיסוי הרפואי הסטנדרטי והיא מאפשרת לאותן נשים הריון מאוחר עם ביציות ?צעירות?.
מהפיכה של שוק עבודה דורסני
אבל האם נשים זוכות לעצב את גורלן בזכות אפל ופייסבוק? ההצעה הזאת ללא ספק מהפכנית. לכאורה עוד שלב במהפכנות הפמיניסטית. אבל כשעוצרים לחשוב על זה מבינים שיש כאן מהפיכה אחרת לגמרי, מהפיכה של שוק עבודה דורסני שלא יודע שובע. המהפכה שמבטלת סופית את החרות שלנו לנהל את חיינו האישיים והפרטיים ללא התערבות בוטה וגסה מצד מעסיקים. זאת הצעה שהיא שלב מסוכן מאוד בדרך לשעבוד המוחלט למקום העבודה.
כבר שנים שהגבולות הולכים ומיטשטשים בין הבית לעבודה. הזמן הפרטי שלנו מופקע לטובת זמן המעסיק שמגדיל את רווחיו. ברוב המקרים, במיוחד בחברות כמו אפל ופייסבוק, שמבוססות על חוזים אישיים וגלובליים, אין שכר על שעות נוספות ואין תגמול על אותה השקעה נוספת. השקעה שבאה על חשבון הילדים שלנו, או החברים שלנו, הזוגיות, או השעות השפויות שכל אחד מייצר לעצמו. שוק העבודה הישראלי וגם האמריקאי הולך ומתבסס על ההנחה שאנחנו צריכים לתת יותר, לעבוד בפועל משרה וחצי, אבל לקבל שכר רק על משרה אחת.
הכניסה לרחם שלנו היא אקט של חמדנות חסרת שובע, ולא בכדי זה מכוון כלפי נשים. אנחנו טרף קל. אנחנו משוועות להזמנה פנימה למועדון הגברים המצליח שנותן לנו פתאום פתח קטן להתקדם ולהתפרנס יפה כמו שהם עושים כדבר שבשגרה. אבל פמיניזם אמיתי אמור לאפשר לנו מימוש מלא, כאימהות וכעובדות. הוא אמור לאפשר את השילוב הזה. שוק עבודה נורמלי, כפי שקיים במספר מדינות בהן הקפיטליזם חזירי פחות, מאפשר לאישה לעבוד, להגיע להישגים לממש את עצמה וגם לראות את ילדיה וממש לגדל אותם.
הרי לפי רעיון הקפאת הביציות, נשים תלדנה בגיל 40 כדבר שבשגרה, במקום 25 או 30, האם זה אומר שאז הן תפרושנה מהמשחק? מה אז יעשו איתם באפל ופייסבוק? ואולי הם מצפים שנלד בגיל 50. אולי נתחיל לחגוג לילד בר מצווה בבית אבות? ומה יציעו לנו בשלב הבא? אפל ופייסבוק ימצאו לילד פנימייה על חשבונן. אחת לרבעון נממן מפגשים משפחתיים מפנקים.
למה לא לנהל לגבר את פליטות הזרע?
ומה עם גברים? רבים מהם רוצים היום להיות אבות פעילים אבל מעטים המעסיקים בישראל שמאפשרים להם לצאת פעמיים בשבוע בארבע. הנושא הזה בכלל עולה לדיון רק כשהם מתגרשים. רק כשהוקרב התא המשפחתי והעבודה זכתה ביציבות שהאהבה לא זכתה לה, רק אז, אולי, יזכה הגבר הממוצע להוציא את ילדיו מהגן או להכין איתם שיעורים.
האם בפייסבוק ובאפל יציעו בעתיד לעובדים שלהם, לגברים צעירים, הצעה נדיבה לתוספת שכר תמורת התחייבות לא לקיים יחסי מין בעשור הקרוב?! הדרישה הזאת נשמעת כרגע מופרכת, אבל אם כבר מנהלים לאישה את השחלות אז למה לא לנהל לגבר את פליטות הזרע?
הסכנה האמיתית שיש בהטבה הפנטסטית הזאת טמונה בהמשך הדרך. משום שזה יתחיל כהצעה יפה לעובדות מצטיינות, ואחרי שעובדות תחרותיות ושאפתניות יקבלו את ההצעה בשמחה, זה יהפוך לסוג של סטנדרט בחברה שאינו כתוב מפורשות אבל מצופה ממך ללא מילים. ובהמשך זה יהיה חלק מהחוזה הנדרש מכל עובדת חדשה, ?רוצה לעבוד כאן בחברתנו המצליחה, הקפיאי ביציות וותרי על מימושך כאימא?. או אנחנו או הם.