איך לגמול את הילדים מחיתולים?

איך יודעים שזה הזמן הנכון לגמילה?

קודם כך, הילד צריך להיות בשל לתהליך. ברוב המקרים, אם תתחילו בגמילה לפני שהילד בשל התהליך ייכשל או ייקח הרבה זמן.

 

מתי הילד בשל לגמילה?

כאשר ילד מתחיל להיות מודע ליציאות שלו, לזהות מתי הוא עושה פיפי או קקי ולדווח על כך, זה אומר שהוא מתחיל להיות בשל.

 

ברוב הגנים לקראת חופשת הפסח, מתחילים לדבר עם הילדים על נושא השירותים, מדגישים ומשבחים את ה"גדולים" שהולכים לבד לעשות פיפי בשירותים. רצוי להמתין לתקופה שבה נהיה חמים יותר, כי אז הרבה יותר קל ופשוט גם מבחינת נושא הכביסות.

מתכוננים לגמילה

קצת לפני שאתם מתחילים בתהליך, כדאי להתחיל לפתח את המודעות לנושא היציאות אצל הילד. בזמן שמחליפים לו חיתול להגיד משהו בנוסח "תראה, עשית פיפי או קקי, פיפי וקקי עושים בשירותים", ולקחת אותו לסיבוב לשירותים ולהראות לו אותם, לקנות סיר ולתת לו להתרגל לנוכחות שלו אפילו בחדר של הילד.

 

אם יש לו חברים או בני משפחה בסביבות גילו שהם גמולים, תספרו לו שגם הם כבר עושים   פיפי וקקי בשירותים. זה ממש משפיע עליהם כשהם רוצים להיות כמו החברים.

 

מומלץ לתת לילדים לראות את הדיסק "בלי חיתולים" של חני נחמיאס, דיסק מצוין, אמנם הוא קצת ישן, אבל הוא עושה את העבודה.

 

ולפני הכל, לכו עם הילד לחנות בגדים, רכשו עבורו כ-10 זוגות תחתונים לשלב ההתחלתי (בימים הראשונים יברח להם הרבה, כדאי שיהיו תחתונים ספייר בהיכון), במידה שיש דמויות כלשהן שהילד אוהב כמו הדמויות של דיסני, עדיף להשקיע עוד כמה שקלים כדי שהילד ילבש תחתונים בכיף.

מתחילים בגמילה

הכינו את עצמכם נפשית לשבועיים שלושה של פיפי ובריחות וכביסות, וככה יהיה לכם יותר קל להישאר רגועים ושלווים. אני זוכרת שאני תמיד "דחיתי את הקץ" עד שיום אחד החלטתי שזהו.

 

יש הורים שבוחרים לעשות את התהליך הדרגתי, בשילוב עם חיתולי גמילה, ויש הורים שבוחרים ישר לקפוץ למים וזהו.

פיפי פרס

שיטה שנהוגה בדיסק "בלי חיתולים", מומלץ שם לתת לילד איזשהו "פרס", כשהוא מצליח להתאפק ולעשות פיפי בסיר בלי לפספס. פיפי פרס יכול להיות מדבקה, או ביצי קינדר למשל או אפילו קוביות שוקולד. השיטה גורם לילד להיות מרוצה מעצמו, והיא מעודדת אותו להמשיך.

 

מה עושים מחוץ לבית?

אם אתם מתכננים נסיעה מחוץ לבית, מומלץ לשים על המושב משטח החתלה עם ניילון אטום כך שאם יתפספס לילד במהלך הנסיעה הכיסא לא יתלכלך.

 

כאשר יוצאים לטיול, זה הכי פשוט בעולם, תופסים איזה שיח , או עץ ועושים פיפי למרגלותיו. אני חייבת להודות שבקטע הזה עם בנים יותר נוח, אבל גם חברות שלי הסתדרו. ככל שאת תהיי קלילה יותר לגבי העניין, ככה לילד שלך יהיה יותר קל להסתגל. כמו כן מומלץ שיהיו לך 2-3 זוגות של מכנסיים ותחתונים בתיק יחד עם מגבונים.

 

זה נראה אולי הכי מלחיץ בעולם, אבל כשנסענו איתו והיה לו פיפי, כל עוד לא היינו באיילון או כביש מהיר, פשוט עצרנו בצד לרגע, יצאנו איתו (זכרו לקחת עמכם מפתח\ תיק אם יש) והוא עשה וחזרנו לאוטו. אם היינו בדרך מהירה הייתי אומרת לו עוד רגע, מחפשת את היציאה הקרובה או מקום בטוח שאפשר לעצור ועוצרת.

 

כמובן שרצוי להשתדל שהילד התרוקן לפני תחילת הנסיעה ולא לתת לו לשתות הרבה. ככל שיעבור זמן יכולת ההתאפקות שלהם תגדל.

פספוסים

יהיו לכם. הרבה. אל תתרגשו, ואל תתנו לילד להרגיש שזה ביג אישיו מבחינתכם. תחבקו, תעודדו, ותגידו לו "לא נורא".

 

 

יציאות "כבדות"

לפעוטות רבים יש קושי בלשחרר קקי, וזה מאוד שכיח שבתחילת תהליך הגמילה הם מחזיקים את הקקי לכמה ימים. הילד שלי נהג לעשות קקי פעמיים שלוש בשבוע, וכשהוא היה עושה הוא היה זקוק לסבלנות וחיזוקים ועידוד, אחרי שבועיים שלושה גם זה הסתדר והוא חזר לעשות כל יום. אני מכירה אימהות שהילדים מוכנים לעשות קקי רק בטיטול ורק בלילה.

 

התנהלות בלילה

יש הורים שמעדיפים לתת לילד להתגבש ולישון עם טיטול בלילה, זה גם בסדר. מה שתחליטו, הקפידו להיות עקביים כדי לא לבלבל את הילד. אצלנו אחרי הלילה הראשון שהוא היה בלי טיטול, הוא לא הסכים לשים אותו יותר שוב. היו מקרים שבעלי מתוך הרגל בא לשים לו טיטול אחרי האמבטיה והילד צעק עליו שהוא ילד גדול ושהוא לא רוצה טיטול.

גמילה ממבט אישי

אני העדפתי לנסות לתת לילד שלי להסתגל. קניתי חבילה של חיתולי גמילה, ובמשך שבוע הוא הלך בבוקר לגן עם טיטול. אחר הצהריים הוא היה עם חיתול גמילה שקיבל התייחסות של תחתון. כל 10 דקות הצעתי לו ללכת לשירותים, גם כשהוא לא רצה. בשלב מסוים לא נלחמתי ושמתי את הסיר לידו בסלון, והוא לבד הלך פעמיים באותו אחר צהריים כי הסיר היה נגיש וקרוב ולא היה לו חשש שיפספס.

 

כמובן שכאשר הוא ישב על הסיר, הוא קיבל עידוד, קנינו חבילת מדבקות שהיו מסיחות את דעתו מהפיפי ונתתי לו להדביק אותן על הסיר, ופתאום היה יוצא פיפי כשהוא לא התעסק בזה.

 

אחרי 5 ימים החלטתי לשלוח אותו בבוקר לגן בלי טיטול אחרי שבמהלך אותו שבוע הילד זיהה ברוב המקרים פיפי. (גיל שנתיים ו7 חודשים). באותו היום הוא פספס בלי הפסקה, לא נשברתי ואמרתי לו לא נורא, בפעם הבאה תעשה פיפי.

 

ביום למחרת, הוא התעורר, ביקש ללכת לעשות פיפי בסיר שהיה בחדר שלו ולא עשה כל הלילה פיפי בחיתול. באותו היום הוא לא פספס אפילו פעם אחת בגן, ואחר הצהריים גם ביקש כל פעם ללכת לעשות פיפי. בהמלצתה של אמא שלי, הורדתי לו טיטול גם בלילה. הערנו אותו בסביבות 12 בלילה  לפיפי, הוא עשה בסיר, וחזר לישון. אחרי שעתיים התעורר בצעקות של פיפי, וישב במיטה ובכה כי ברח לו. אמרתי לו שלא נורא, החלפתי והחזרתי אותו לישון  (זכרו לשים שעוונית!).

 

בבוקר הוא התעורר, מיד צעק פיפי, לקחנו אותו לסיר, והוא עשה. במהלך אותו השבוע במהלך היום לא היו שום פספוסים. בלילות הייתה הרטבה אחת בלילה, אבל אחרי שבוע ירדנו לפעמיים בשבוע פספוס בלילה ואחרי שבועיים זהו. אחת לשבועיים שלושה, קורה שהוא מתעורר כשמתחיל טיפה לברוח לו, עוצר וממשיך בסיר. אנחנו לא מתרגשים.