רק הצרפתים יודעים לכתוב מחזות כאלה, על כלום שהוא בעצם הכל, כלומר יחסים בין שני אנשים, עם הומור וחן ולא מעט תוכן. זה מחזה אופייני לתיאטרון מסחרי, ובאין כזה בישראל הוא עולה דווקא בחאן, שם הוא קצת נטע זר. וכיוון שזה עשוי כהלכה, ומשוחק בחן, גם אם חסרה בו מעט השתהות, זה בהחלט מהנה