זהו סיפורם של ליאוניד ונטליה, סיפור של אהבה שמתעקשת להתקיים כנגד כל הסיכויים. נטליה נולדה בעיירה קטנה ברוסיה, כזאת שהסיכויים להיחלץ ממנה כמעט בלתי אפשריים. היא התחתנה בגיל מאוד צעיר, וזמן קצר לאחר שילדה את בתה ליזה נפרדה מבעלה, שהיה שותה לשוכרה ומכה אותה. את בתה גידלה בסיוע אמה ודודתה. עד שיום אחד קיבלה הצעה מפתה: לנסוע לישראל ולשמש כמארחת במועדונים. משהגיעה למוסקבה, נלקח ממנה הדרכון והיא החלה את המסע המוכר לנו מסיפורים בעיתונות דרך מצרים ודרך סיני לישראל, מסע שיהפוך אותה לקרבן סחר בבני אדם.
עוד באון לייף:
דירות מסתור, מכירות פומביות. צילום: Shutterstock
עם הגיעה לישראל היא נשלחה לעבוד בבית בושת בתל אביב, ולאחר מכן הועברה לחיפה, שם עבדה במספר דירות מסתור, נמכרה במכירות פומביות והבעלות עליה עברה מסוחר לסוחר. במהלך שהותה בארץ היא פגשה את ליאוניד. ליאוניד הוא לא ריצ'רד גיר. הוא היה אז בשנות ה-40 לחייו, רווק שעבד כפועל ייצור וטיפל באמו המזדקנת, איתה עלה מספר שנים קודם לכן לארץ. בצעדים קטנים של חיזור ליאוניד הלך וכבש את ליבה: הזמין אותה לצאת, הביא לה פרחים ונתן לה הרגשה שהיא לא רק חתיכת בשר שעוברת מיד ליד. עד שיום אחד המשטרה פשטה על דירת המסתור בה נטליה עבדה והיא נעצרה.
נטליה החזיקה מעמד בזכות תמיכתו של ליאוניד והתערבות עמותת ?אשה לאשה?, העידה במשטרה ובבית המשפט נגד הסוחרים שלה, הוכרה בקרבן סחר ואף קיבלה פיצוי מן המדינה. עם סיום עדותה היא גורשה בחזרה לרוסיה, שם אף העידה נגד אחד השותפים ברשת הסחר.
נטליה החלה בשיקום חייה: עשתה קורס קונדיטוריה ואחר כך קורס מניקוריסטיות וטיפלה בבתה. ליאוניד, שטיפל בהחזרת חפציה של נטליה מישראל לרוסיה, המשיך לשלוח חבילות עם מתנות והעביר לה כסף, מכיוון ששכרה לא הספיק לצרכי מחיה בסיסיים. הם דיברו בטלפון מספר פעמים בשבוע, ובשנה שלאחר מכן ליאוניד ניצל את חופשתו השנתית לביקור של מספר שבועות והיכרות עם משפחתה של נטליה. שנה לאחר מכן נסע שוב לרוסיה ובמהלך הביקור נטליה וליאוניד התחתנו. ליאוניד חזר לישראל במטרה לטפל בהבאתן של נטליה ובתה ליזה לישראל.
מתי אישה היא קרבן סחר ומתי "סתם זונה"?
אלא שאז הגיע משבר כלכלי, ליאוניד איבד את עבודתו ולא יכול היה לעמוד בעלויות הטיפול והייעוץ המשפטי בתהליך הבקשה לאשרה. שלוש שנים נוספות עברו עד שנטליה וליזה הגיעו לישראל, במהלכן המשיך ליאוניד לסייע ככל יכולתו לקיום של אשתו ושל בתה בחבילות ובכסף. תשובת משרד הפנים לבקשתם להתחיל בתהליך התאזרחות לנטליה הדהימה את שניהם: נטליה, שהוברחה לישראל כקרבן סחר והועברה מסוחר לסוחר – והמדינה אף הכירה בכך, הואשמה על ידי משרד הפנים בכך שנכנסה בעבר לישראל באופן בלתי חוקי ועסקה בזנות. וכך קבעה המדינה כלל בלתי כתוב: כשהמדינה זקוקה לאשה כדי להעיד נגד סוחרים בבני אדם – היא קרבן סחר, אולם משסיימה, היא לא יותר מזונה. השתמש וזרוק.
ליאוניד ונטליה קיוו שמעמדה של נטליה כקרבן סחר תקל על תהליך ההתאזרחות – והתבדו, אך לא הרימו ידיים, הצטיידו בעורכת דין והמשיכו לפעול פי נהלי משרד הפנים, לערור ולעתור. הבת ליזה וליאוניד נקשרו זה לזו, וליזה, שמעולם לא היה אבא פעיל בחייה, לראשונה קיבלה דמות אב. המשפחה הקטנה התקיימה על משכורתו הצנועה של ליאוניד מכיוון שבהיעדר אשרה לנטליה, היא לא יכלה לסייע בפרנסה. אבל משרד הפנים בשלו. בסדרת שימועים שנערכה לבני הזוג, פקידי רשות האוכלוסין התעניינו יותר בפרטי מידע אזוטריים משהותה של של נטליה בישראל כקרבן סחר מאשר בחייהם כמשפחה. שוב ושוב היא נשאלה האם היא ממשיכה לעסוק בזנות בישראל. דברי בני הזוג שהם זקוקים לאשרה כדי שנטליה תוכל לסייע בפרנסה ולהקל על המצוקה הכלכלית של המשפחה פורשו על ידי הפקידים כניסיון של ליאוניד לשפר את מצבו הכלכלי, בהתעלמם מכך שאם לא היה מטופל באשה ובנערה מתבגרת, לא היה זקוק לעזרה כלכלית כלל.
איתור מתחזים או הרתעת ישראלים מנישואין לתושבי חוץ? צילום: Shutterstock
נטליה וליאוניד נשואים כבר למעלה משבע שנים. באחרונה התקבלה התשובה הסופית של משרד הפנים בנוגע לחייהם המשותפים: הנישואין ביניהם פיקטיביים, הם חיים יחד מטעמי נוחות כלכלית בלבד, והעובדה שנטליה שינתה בעקבות הנישואין את שם משפחתה לשם משפחתו של ליאוניד ונכנסה לארץ עם דרכון על שמה החדש היא הוכחה לכך שהיא ניסתה לתחמן את המערכת ולהיכנס באופן לא חוקי לארץ. האמצעי האחרון שעומד לרשות בני הזוג הוא עתירה לבית המשפט, והוא זה שיכריע האם האהבה הזאת נגד כל הסיכויים תמשיך להתקיים.
משרד הפנים הוא קו הביצורים של מדינת ישראל נגד נישואין פיקטיביים ואופורטוניסטים למיניהם. השאלה שעולה מסיפורם של ליאוניד ונטליה ומסיפורים רבים נוספים היא האמנם שיטת ההתשה הנפשית והכלכלית שנמשכת שנים על גבי שנים נועדה לאתר את המתחזים או שמא היא נועדה להרתיע את האזרחים הישראלים מלבחור בבן זוג לא יהודי, תוך פגיעה בכבודם ובפרטיותם.
הכותבת היא עו"ד שעוסקת בהסדרת מעמד ובדיני משפחה.