מאוד מרגש לעמוד כאן מול כולכן, בנות יקרות.
אני רוצה לברככן ולחזקכן. הדבר החשוב הוא תאמינו בעצמכן, שאתן יכולות לעשות באמת את פריצת הדרך. אני האמנתי, כי אם לא האמנתי אני לא חושבת שהייתי מצליחה להתקדם ולו צעד אחד.
קראו עוד:
נכון, דרכי היתה קלה יותר, מפני שהיה לי אבא זצ"ל שהיה איש מאוד חזק, ואנשים כיבדו אותו. אבל חד משמעית הם לא כיבדו את מה שאני עשיתי. 200 שנה החרדים בישראל ובעולם כמעט ולא למדו השכלה גבוהה. כולם הלכו להכשרה מקצועית וכשנתנו לי דוגמאות לכך שחרדים בחו"ל מסתדרים, זה נכון. הם עובדים, סוחרים, עושים הכל. להשכלה גבוהה מעטים הולכים. גם כאן בארץ עד לפני 15 שנה היו מעטים, כמעט ולא היה נשים שהלכו להשכלה גבוהה.
בכנס "מנהיגות היום את המחר" של משרד החינוך ואון לייף (בני גם זו לטובה)
לפני 15 שנה, בשיחה עם אבי ז"ל, עלתה הבעיה של הפרנסה בחברה החרדית, של חוסר האפשרות של גברים חרדים להתפרנס. בעיקר דיברנו על הגברים, כי אף אחד לא חשב שנשים צריכות להתפרנס מהשכלה גבוהה, חשבו שיהיה מספיק שהן מורות או מזכירות.
זה לא היה פשוט, לעבור את המשוכה הגדולה הזו של חרם של 200 שנה לאסור את ההשכלה הגבוהה לנשים אינטליגנטיות עם יכולת לימוד ועם יכולת של הנעה והנהגה בחברה. וכולן כאחת לא למדו שום דבר: הן למדו תיכון, הבנים גם זה לא. לא יודעת מי מכן יודעת שהבנים לומדים עד כיתה ו' לימודי חול, ומאז רובם (לא כולם) לא לומדים לימודי חול, אלא הולכים לישיבה קטנה ולישיבה גדולה, ונותרים ללא ידע במתמטיקה או אנגלית. המעט שהם לומדים בחשבון זה לוח הכפל, חיבור, חיסור וחילוק. משם, להתקדם בעולם האמיתי היא ארוכה מאוד.
רציתי לפתוח מקום שיחבק אותם וינהג לפי אורח החיים שלהם, מפני שלאלץ אדם חרדי להסתובב באוניברסיטה, כולנו מבינים שזה כמעט ולא מתקבל על הדעת. הקמנו מסגרת לחרדים, שבנות לומדות בנפרד מגברים. תנאי הקבלה היו של אוניברסיטת בר אילן שאימצה אותנו, היא קיבלה אותנו, המרצים באו ממנה, והבוגרים קיבלו תואר ויצאו לעבודה.
אתן יודעות כמה קשה זה היה?
התחלנו עם 23 נשים, והיום יש בישראל מעל ל-8,000 חרדים, ואנו בתחילת הדרך. יש לנו פוטנציאל להגיע ל-24,000 תוך עשור. כמובן שהחרדים נבהלו בתחילה. וההתקפות שאני אישית ספגתי, אני לא רוצה לתאר לכן, אך אני לא הרפיתי ידי ולא נבהלתי, ואני לא רוצה שתיבהלו מזה אלא תעבירו את זה הלאה, כדי שעוד אנשים יעשו דברים טובים.
עליכן מוטלת החובה למפות בחברה שלנו מה לא בסדר ומה אני יכולה לחדש או ליזום למען החברה שאני חיה בתוכה, משום שלפני 15 שנים כשהחלטתי ללכת על זה – ידעתי שאני חייבת למדינה שלי. התחלתי מאפס והיום אני מאפשרת לילדים שלי נקודת התחלה טובה, ואני רוצה לאפשר את זה לאנשים נוספים. לא עשיתי את זה בשביל שיכבדו אותי – כי הכל עשיתי בהתנדבות כדי שגם החרדים לא יגיעו שאני עושה את זה למען הפרנסה ו"אל תלכו אחריה" כי אמרו את זה עליי. רציתי להיות נקייה גם כלפי שמיים וגפ כלפי הארץ.
היום אני יכולה להגיד שיש לנו מנהיגות נפלאות בתוך החברה החרדית. לפני 5 שנים לא הייתן רואות מנהיגות נשית חרדית אצלנו. מי היתה מוכנה בכלל להגיע למפגשים של נשים שהדגל שלהן הוא מנהיגות נשית? ביום ראשון האחרון, בכנס בראשית, קמו לבמה עשרות נשים חרדיות, ובלי בושה והיסוס אמרו: "אנו המנהיגות של הדור שלנו, של החברה החרדית, ואנחנו ממפות הרבה יותר טוב מה שאנו צריכות לקדם, ונקדם ונצליח".
למכללה יש אחוזי השמה מאוד גבוהים, 94% השמה בעבודה, 50% ממשיכים לתואר שני, 10% עושים דוקטורט בארץ או בחו"ל. אני מאמינה שבעוד דור, 15 שנה, מי שיקבל פרס נובל החל את דרכו אצלנו.
בהצלחה גם אצלכם, תאמינו בעצמכם.
צפו בנאום של עדינה בר שלום.