אבי גרייניק: "התזכורת בטלפון עוזרת לי להיות מאורגן"
רגע של תחילת היום: בכל בוקר אני קם בשעה אחרת- זה תלוי מתי חזרתי מהצגה בערב שלפני כן.
אני מתעורר, שותה קפה ומחליט יחד עם אשתי מי יוריד את הכלבה. אחרי שיחה כזו- בדרך כלל אני הוא זה שמוריד אותה.
11:00 אני לא מחזיק רכב בתל-אביב אז אם אני צריך לנסוע רחוק אני לוקח את הרכב של חמותי. היום אני נוסע לעמק חפר, שם אני עובד עם ילדי פנימיית טוקאיר על מופע תיאטרון שלהם. באותה שעה תפתח לי תזכורת בטלפון שאני צריך להודות דרך דף הפייסבוק שלי למי שהגיע להופעה שלי אתמול.
רגע של אינטנסיביות: 15:30 חזרות לפסטיבל תיאטרון קצר בבית בכורי העיתים בתל-אביב.
17:00 פגישה אצל המעבד המוזיקלי של ערב מיוחד לשירי אלתרמן שיערך בשדרות בעוד כמה ימים.
19:00 באלנס לקראת ההצגה "לילה לא שקט" בתאטרון הקאמרי
20:30 תחילת ההצגה.
רגע של רוגע: כשההצגה הסתיימה חזרתי הביתה, שרקתי לאשתי מלמטה כדי שתפתח את הדלת והכלבה תרד ואז לקחתי אותה שוב לטיול.