שבוע מקסים עם הרבה ספרים טובים לכולנו,
קראתי וסיימתי עוד ספר של אפרון הכה מוכשרת.
נורה הייתה תסריטאית מצויינת בארצות הברית ובין היתר כתבה כמה ספרים , רבי מכר ,טובים ממש.כמו רב המכר- "אני שונאת את הצוואר שלי" ועוד אחרים טובים מאוד.
אבל אני רוצה לספר לכן כאן על הספר המעולה "צביטה בלב".
צביטה בלב, הוא למעשה אוטוביוגרפיה פתוחה וגלוייה כמין יומן חיים עם כל הכביסה המלוכלכת שנורה חושפת לפנינו, כל האיכסה שבחיי נישואיה, הבגידות, הצער, האכזבה, האהבות, בתוך כל זה שיגרת העבודה, הנסיעות, יחסי וקשרי העבודה עם הסובבים אותה, עם כל אלה שהזכרתי פלוס גידול הילדים, הבעיות והיא גם מספרת לנו שהיא עוסקת בבישול ומתכונים וטורחת להזכיר לנו שהיא לא מומחית גדולה, שיש הרבה יותר טובים ממנה , שהתגלגלה במקרה לתחום הזה ואימצה אותה לחיקה.
היא גם לא מפסיקה להזכיר לנו שזה בעצם אוטוביוגרפיה שלה. כמו מין ספר בתוך ספר כך הרגיש לי.
בין היתר עוברת רייצ'ל חוויות שונות של סדנה שבמהלכה חווה היא שוד ,למעשה השודד מכוסה הפנים עוקב אחריה מתחנת הרכבת בגלל טבעת היהלום הכה בולטת שלה ושודד את כל היתר בעצם בגללה… ואיך היא מרגישה עם זה.
עם כל זאת שמרק בוגד בה, ר'ייצ'ל מרגישה שהיא עדיין אוהבת אותו, מנסה להיאחז, יש להם גם זוג חברים שהרבה שנים הם יוצאים איתם לטיולים וחופשות, אוכלים איתם במסעדות שונות, נפגשים לערבים בהם הם מבשלים אוכל משותף וכל זה מתוך המנטליות והמנטרות היהודיות שלהם.
ורק לדמיין בעיני רוחי את תלמה שהייתה ידידה משותפת שלה ושל מרק והיא היא הפרנטרית לבגידה של בעלה, נורה מתארת אותה כאישה גבוהה מאוד, לא מושכת בעליל ופריקית של אוכל בריא ושאר קשקשת.
מצחיק מאוד. הספר מרתק, דינמי, רייצ'ל מדלגת בין בוורלי הילס, לניו יורק וושינגטון.
זהו סיפור שמסמל בעיניי הרבה מערכות נישואין וזוגיות שמתפרקות לנגד עינינו וכל אחת תפיק מקריאת הספר את החוויות שלה, את חשבון הנפש שלה עם עצמה קודם כל.
אהבתי את הספר , ממליצה מאוד.