גם עובד שלכאורה אינו עובד ב"עבודה מסוכנת" מעצם טיבה, עלול לחוות אירוע של תקיפה, או אירוע פלילי במהלך עבודתו. כך למשל, עובד בתחנת דלק, המותקף במהלך משמרת, עובד בנק החשוף לאירוע פלילי, רופא המותקף במהלך משמרתו, מורים מותקפים ועוד.
עובדים שחוו אירוע טראומטי כזה, יבקשו להגיש תביעה והם יכולים לפנות בתביעה הן למוסד לביטוח לאומי לבחינת האירוע והכרה בו כתאונת עבודה והן לבית המשפט המוסמך מבחינה עניינית ומקומית לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם ובתביעה כנגד המעביד.
במקרה כזה, האחרון, בתביעה לבית המשפט לקבלת פיצוי מהמעביד – העובד יטען כי מאחר והאירוע אירע לו במהלך העבודה, אזי יש להכיר באירוע "כתאונת עבודה" וכי המעביד אחראי לפיצוי ואילו המעביד יטען מנגד לניתוק כל קשר סיבתי בין האירוע הפלילי לכאורה שאירע לבין עבודתו של העובד.
גם המוסד לביטוח לאומי וגם המעביד יטענו מנגד, כי האירוע שאירע הוא "אישי", שאינו קשור לעבודתו של העובד.
ככלל, הטלת האחריות בנזיקין על המעביד תגבר במקומות עבודה בהם אופי העבודה הוא כזה שבו העובד חשוף לסיכון והתנכלות פיסית.
במקומות אלו, המעביד נדרש לנקוט באמצעי זהירות מוגברים לשמירה על העובדים.
בתי המשפט לא שללו גם את האפשרות שתוטל אחריות בגין אי נקיטת האמצעים למניעת פשע גם באירוע של אירוע ספונטאני, אך אלו בבחינת אירועים חריגים.
כאמור, גם המוסד לביטוח לאומי יבחן "האירוע". לפי חוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" כהגדרתה בחוק מוגדרת, כתאונה, אשר אירעה לעובד במהלך ביצוע עבודתו ו/או עקב העבודה ו/או בדרכו של העובד אל מקום העבודה או בחזרה ממנה. בכל אותם מקרים בהם תקיפת עובד במקום עבודתו היא זו אשר הובילה את העובד להגשת תביעת תאונת עבודה לצורך קבלת פיצויים מטעם המוסד לביטוח לאומי, בתי הדין לענייני עבודה בוחנים את תביעת העובד המותקף בהתאם למספר קריטריונים הבוחנים כל אירוע תקיפה לגופו.
בין יתר הקריטריונים באמצעותם בוחנים הדיינים את נושא תקיפת העובד נכללים:
-אופי עבודתו של התובע ורמת הסיכון הנלווית לאופן ביצוע העבודה (מאבטחים לצורך העניין נכללים בקטגוריית עובדים בעלי רמת סיכון גבוהה להישנות מקרים של תקיפה במקום העבודה).
– המקום והזמן בו התרחשה הפגיעה בעובד.
– הנסיבות בגינן התרחשה הפגיעה בעובד.
– זהות הפוגע/התוקף במידה והיא ידועה.
– בחינת הרקע ומניעי התקיפה.
– תרומת מקום העבודה לאירוע.
כאמור, קריטריונים אלו ונוספים נועדו בראש ובראשונה לבחון האם הרקע לתקיפה הינו "אישי" והאם התקיפה התבצעה ללא קשר למקום עבודתו של העובד המותקף. במקרים בהם העובד או בא כוחו, יוכיחו כי קיימת זיקה בין התקיפה והפגיעה בעקבותיה לבין אופי עבודתו של המותקף, בתי הדין יבחנו את זכאות העובד להגדרת התקיפה כתאונת עבודה בהתאם לקריטריונים המופיעים לעיל.
בכל המקרים, תקיפת עובד במקום העבודה מחייבת את העובד ו/או מעסיקו בהגשת תלונה על תקיפה במשטרת ישראל, כאשר חקירת מעשה התקיפה על ידי המשטרה יכולה להוות את תיק הראיות המעידות על זיקה ישירה בין מעשה התקיפה לבין מקום העבודה.
על מנת לבחון קיומם של התנאים והכרה של האירוע "כתאונת עבודה" בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי או כתביעה לפיצוי מהמעביד, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום זה.
יתירה מכך, ההודעה על פגיעה בעבודה, הינה מסמך מחייב כאשר מומלץ לעשות זאת באמצעות ייצוג משפטי אשר יש בו כדי לשפר הסיכוי כי אכן התביעה תוכר כתאונת עבודה.