"כל הנחלים הולכים אל הים…" זה נכון על הנייר, אבל במציאות… כמו במציאות הישראלית, הרבה מלים, הכרזות והצהרות, מניפסטים ומה התכל'ס? לכל היותר חצי עבודה באריזה חגיגית…
אז מה לא היה לנו? אין נחלים כי אין גשם, יש נחלים מוצפים בביוב או חומרים שאם תטבלו בהם תהפכו לצבי הנינג'ה!
אין אדמה כי בנו עליה ומה שיש בספייר נחשב מבחינת החוק הבינלאומי לשטח כבוש.
יש אויר אבל לא מומלץ לנשום אותו יותר מדי פעמים ביום.
מה נשאר? הים ! זה שכולם רוצים לזרוק אותנו אליו. אה, כן, נשאר גם קצת חוף…
אז כאן נכנס מוחי הקודח ( ומוצא רק גז לא טבעי ונפט צהוב…) ופתאום יוריקה! (פעם חשבתי שזה שם של זן לימונים) יש עצה !
בשלי ביצה – במי ים ! המלח כבר בילט אין.
סטארט-אפ חדשני ומקורי שאפילו חז"ל לא חשבו עליו : מי ים כמים מינרליים טבעיים ( יש לי אפילו שם – "מי שמיים" )
יש בהם הכל : שמן מכונות בכבישה קרה. מלח טבעי. חיידקי קולי ידידותיים, אצות פולשניות, שאריות דגים (שעשו אומגה אל החוף) חומרים משמרים טבעיים , צבעי מאכל כחולים…
אין צורך לקנות אותם בחנויות. מספיק לבוא עם בקבוק ישן של מים מינרליים, או סתם ספל… זה גם תורם למיחזור…
אז אני מזמין את שר התשתיות, שר החקלאות, נציב המים ושמעון פרס.
יש לכם פה בונוס ציבורי מבלי שעשיתם כלום, חוץ מלהיות יפים ולחייך… אתם בטח לא רגילים לזה, אתם וקודמיכם בתפקיד הרי השקעתם כל כך הרבה מחשבה ועבודה בפתרונות יצירתיים ומעשיים לחסכון במים!
טוב, כל מה שנשאר לעשות הוא להתפלל תפילות שווא לגשם ויחד עם זאת לנצל כל יום בהיר לביקור על הפס הצר שנותר מחוף הים ולשתות לרוויה מהים של תל אביב, הים של קיסריה, הים של אשדוד ואשקלון ואפילו מהים של עזה…