כשהטינג'ייר שלי היה בן 4 לערך, הגננת שלו קידמה את פני בחיוך רחב בתוספת צחוק קולני. אחרי הפרומו המתגלגל הזה, היא שיתפה אותי בתגלית המרעישה כשהיא תופסת את הבטן מעוויתות צחוק.
"את שומעת! ", היא פונה אלי "כל ילד סיפר היום על המאכל האהוב עליו שאמו מכינה…" ו…את יודעת מה הבן שלך אמר?… הוא אמר שאמא יודעת הכי טוב לפתוח קופסת טונה. אנחנו נשכבנו על הרצפה.חחחח….איזה ילד הורס"
בעקבות אותה סיטואציה של 'הצילו, אני לא יודעת לבשל' וקבלת התואר 'אנדי מן' בפתיחת טונה התבשלו מרקים רבים ועברו גם הרבה קופסאות טונה
והיום ?עד כמה שזה יישמע אירוני- האמיגוס שגדלו ובגרו מחכים לסופי שבוע, כשאמא 'מעמידה סירים'. מהפך?! לא בטוחה שזה המינוח הנכון, אולי 'הסתגלות מחמת אין ברירה' אז הפעם, קבלו עדכונים על מוצרים חדשים כולל טיפים מהמטבח של 'אמא לא יודעת לבשל'-
ניחוחות של סופשבוע
טעות של מתחילים: בסופי שבוע חורפיים מנת הבית שלנו היא מרק עוף .
מרק הסטאז' שלי כלל הכנסת שורשי פטרוזיליה, סלרי, עלי פטרוזיליה, שמיר ובצל לסיר מים חמים על אש בנונית. אחרי זמן קצר, נכנסו לסיר גם הגזרים ותפוחי האדמה. בסיר נפרד התבשלו השוקיים. את המרק המחמם הזה שהיה הרבה יותר סמיך ועכור מ'צח' ו'צלול' רק בן זוגי ואנוכי אכלנו. לילדים הספיקו 2 כפות בלבד כדי לסרב להמשיך ולאכול מ'מרק התרעלה'.
שלושה סירים נפרדים למרק עוף
ניסוי וטעייה: מתישהו דפדפתי בין 3 מתכוני 'מרק של סבתא' בגוגל כדי להבין שהכנסת תפוח אדמה בתחילת הבישול היא טעות קריטית. קראתי, הפנמתי ויישמתי.
היום אני מעמידה 3 סירים נפרדים להכנת מרק עוף: 'סיר ירוק' עם שלל הירוקים והשורשים, סיר שוקיים וסיר שלישי רק לגזרים ולתפוחי אדמה. רק לאחר סינון סיר השוקיים ובישול תפוחי האדמה והגזרים, הם מתווספים לסיר 'הירוק'. והתוצאה: "המרק של אמא, הכי טעים !" בטוחה שסבתא פולניה שלי מתהפכת בקבר, כולה ירוקה מקנאה. –
בענייני מרקים וילדים, תוספות למרק הן גירויים 'מדרבי אכילה', החל מאטריות דקיקות ועד מיני קרוטונים שהופכים אכילת מרק עוף לחוויה הרבה יותר כיפית עבור הילדים.
הגדולים מצאו את התוספת החדשה למרק של מיני קרוטונים בתיבול פפריקה מבית 'מאסטר שף' כתוספת מקפיצה שגרמה לבלוטות הטעם שלהם הנאה פיקנטית מרובה.
רק שימו לב, כאשר הט'ינגריים מתחילים לאמץ את אותם מיני קרוטונים כנשנוש לשעות בין הערביים
תוספות מדרבנות אכילה
צילום- אפרת אשל
ובענייני תוספות למרק. אחרי שאסם גרמה ל"משברון" בביתנו, כשהוציאה מהדורה מיוחדת של פסטה עם החתולה הלוהטת 'הלו קיטי', היא נקטה בצעדים בוני פיוס עם הצאצא הקטן, כשהוציאה מהדורת שקדי מרק חדשה ממותגת בוב ספוג.
חוצמזה, לאותה מהדורת שקדי מרק ממותגת, מתווספת גם מתנה של דמות אחת מסדרת בוב- ספוג בכל אריזה. כך מצליחים לגרום לצרכנים הצעירים להתיידד עם חברת אסם –
וסוף סוף שקדי מרק המתחשבים בצאצא
בוב ספוג, כך מתיידדים עם צרכנים צעירים צילום – סטודיו אסם
ואם אתם מגיעים לסופשבוע מותשים, ועדיין רוצים מרק חם ומהביל ללא רצון מיותר לעמול שעות במטבח, גם האופציה של מרקי הבישול החדשים של אסם, התגלתה כטעימה במיוחד. מרק הפטריות שהתבשל לנו כ-5 דקות, התחסל תוך פרק זמן זהה.
צילום – סטודיו אסם
לדלג על שלב הביצה והתרנגולת
טעות של מתחילים: עוד מזון קבוע בארוחת הצהריים שלנו בסופי שבוע הם: שניצלים. גם כאן התקדמתי 'עקב בצד אגודל' עד שהגעתי להכנת השניצל המושלם. החל מההבנה כי יש צורך לפרוס נכון את חתיכות השניצל הנדבקות, לשטח נכון, להוסיף לבלילת הביצים את התבלינים המתאימים ועד הזמן המדויק בו יש להכניס את השניצלים למחבת השמן המבעבעת. 'תורת השניצלים' הועברה גם לבן זוגי שאצלו ? לצערי- אין עקומת למידה
ניסוי וטעייה: בשנים האחרונות, התחלנו לוותר על שניצלים ספוגים בשמן במחבת לטובת שניצלים אפויים בתנור. גם כאן בהתחלה התוצר המוגמר היה: שניצל דיקט.
רק לאחר מגוון ניסויי מעבדה, למדנו מהי כמות השמן הנכונה שיש להוסיף לתבנית ועד זמן האפייה בתנור שהוא קריטי ביותר. זכרו, כל דקה מיותרת, הופכת את השניצל הפריך לסוג של מבחן הבודק את חוזק השיניים.
מוכנסים לתנור בלי תוספת ביצה
מוכנים לנגיסה
סופשבוע העמוס שלנו, סיפק סיבה טובה להכנת שניצלים אינסטנט המצריכים רק פירורי לחם, תוך דילוג קליל על שלב הביצים. (מדליית העצלנות בדרך אלינו –
פירורי הלחם המוזהבים החדשים של מאסטר שף, חסכו לנו את זמן הוצאת הביצה מהמקרר וטריפת הביצים. רק מרדדים, טובלים בפירורי לחם, מוסיפים תרסיס שמן ומיד לתנור.
ולמרות שזה נראה די תמוה, איך אפשר לוותר על שלב הביצה, השניצלים יצאו טעימים ופריכים. הסוד כאן: זמן האפייה בתנור בהתאם להוראות – 7 דקות בדיוק. במסגרת ניסויי המעבדה שלנו, השארנו שני שניצלים כ-15 דקות כדי לגלות שצריך לתת מעט אמונה בהוראות שעל השקית ואת עבודות החקר בענייני זמן אפייה להשאיר לד"ר מולקולה.
אז קחו סטופר למשך 8 דקות בלבד.
פירורי לחם ללא ביצה צילום – אפרת אשל
Happy hour
שעות אחר הצהריים המאוחרות של אמצע השבוע, הן השעות הבעייתיות אצלנו בכל הנוגע למשמעת הנשנושים, או אז אנחנו מבינים שאף קורס מזורז להורות במכון אלדר לא יחנך אותנו.
טעות של מתחילים: גם כהורים ירוקים לא רצינו מעולם שהנשנושים יהפכו לארוחת ערב בפני עצמה, שלא לדבר על הנזק שנגרם מהכנסת מתוקים או מלוחים על שלל תוספות הסוכר, השומנים והנתרן. אבל ביום ביומיום הכאוטי, לא אחת היינו מביאים לצאצאים שקית חטיפים… אז נכון, הם שתקו בזמן שהצטרכנו לענות למיילים מהעבודה, אך זה הסתכם לעיתים בדילוג על ארוחת ערב.
ניסוי וטעייה: ועדיין, בל נשכח כי אנחנו וגם הצאצאים לא נולדנו במנזר בודהיסטי ואי אפשר שלא לחטוא כלל בנשנושים ובמלוחים. עם זאת למדנו גם שהמילה 'הגבלה' פחות גסה משחשבנו. בנימה פרקטית, זה אומר לקחת שקית ביסלי ובמבה ולתת לצאצאים עד מחצית תכולתה. זה אולי נשמע כמו 'משטר ספרטה', אבל גם מחצית השקית מספקת את תאוותם. בגיל הטיפש – עשרה, זוהי משימה הרבה יותר מאתגרת. חלקו לעצמכם חייכן על כל הצלחה בעניין זה. J
אפרופו נשנושים וחטאים, לא יכולנו להתעלם מעוגיות הבוטיק החדשות עם המיתוג של 'עוגיות בעבודת יד' שהשיק בית הקפה 'לחם יין' שביהוד (את העוגיות המשווקות ע"י דיפלומט ניתן למצוא ברשתות שיווק שונות ).
טעמנו את עוגיות אוזני הפיל ואת עוגיות הגבינה והזיתים המשובחות שמעניקות את אותה תחושה מענגת של הרגע 'נאפה ויצא מהתנור'.
ללא ספק, קיימת כאן סכנת התמכרות קשה. מחירם 19.90 ? ואחרי שתתנו ביס קטן, גם אתם תודו שהחטאים האלו שווים כל שקל.
עוגיות ממכרות של לחם יין – ראו הוזהרתם ! צילום דן פרץ
הפייבורטיות שלנו עוגיות אזני פיל ועוגיות גבינה וזיתים- צילום דן פרץ
ועוד בענייני עוגיות, הדבר הראשון שתפס את הצאצאים בעוגיות יום ההולדת החדשות של לחמי הן הסוכריות הצבעוניות המפוזרות על רוטב שוקולד החלב המוצק.
אחרי שנוגסים בעוגיית החמאה הטעימה הזו שאגב, איננה מכילה צבעי מאכל מלאכותיים, קשה שלא לתהות 'איך לא חשבו על זה קודם?' הרי אין גירוי נכון יותר מאשר עוגייה עם ציפוי שוקולד חלב וסוכריות כדי לגרום לתגובה מידית של הושטת היד לעוגייה. גם במבחן הטעם, העוגיות עברו בהצלחה את מבחן בלוטות הטעם של הוד מעלתם.
מאחר ועוגייה כזו פותחת את התיאבון לעוד עוגיות יום הולדת מצד החברלעך, נראה אתכם מציבים גבולות –
עוגיות יום הולדת של לחמי – צילום אפרת אשל
five o'clock tea ועוד תוספות..
התיונים החדשים שהושקו לאחרונה, מדגימים עד כמה הפכנו לפיישנמקרים גם כשזה נוגע ללגימת המשקה הנפוץ. הטעם החדש והמרענן ? ספייסי נענע- מסדרת התה הירוק של ויסוצקי, כולל גם תוספות של קינמון, ג'ינג'ר, ציפורן, הל ופלפל שחור.
חוש הריח גורם לך לאחוז חזק בספל התה עוד לפני הלגימות, להסניף את הארומה המתובלת ולהבין כי שתיית תה כי "הגרון כואב" זה לגמרי אייטיז. תה היא חוויה בפני עצמה.
ועוד חליטה משובחת שאפשר לשתות לא רק בקסם של שעת בין הערביים היא החליטה הצמחית בטעם פרחי קמומיל ונענע של wellness – מרגוע בדמות שקיק תה.
צילום – טופ טאצ
צילום – רוני ינקוביץ'
טעות של מתחילים: בדומה להרבה בתים בישראל, גם אצלנו חפיסת וופלים נהגה להיות בת לוויה לשתיית התה. בצמוד ללגימות, גם הקלוריות נערמות.
ניסוי וטעייה כמו בחלוקת קלפים, אנחנו מתחילים במנייה. כל אחד מקבל 2 וופלים, או 2 חפיסות שוקולד. זוהי משימה מסוג דרגת קושי גבוהה יותר מחלוקת תכולת חטיף, בעיקר כשקר ובפרט כשהילדים הם כבר טינג'יירים.
כאן מגיע הקרדיט ל'וופלני'- סדרת וופלים חדשה של כרמית בטעמים חדשים של ענבים, בננה ומלון. במבחני הטעימה הביתיים שלנו, וופלני בננה הוכתרה כזוכה הרשמית.
וופלני בננה צילום – מוטי פישביין
ארוחת הערב שלנו
טעות של מתחילים: כהורים טריים, ארוחת הערב המשפחתית התבססה על השילוש הקדוש: טוסט, חביתה וסלט ירקות. ולמרות שאי אפשר להתעלם מהרצון הכן לגוון את ארוחת הערב, בפועל השגרה העמוסה והלחוצה גברה על הרצון הטוב שלנו.
ניסוי וטעייה: היום, גם בעתות שיגרה, אנחנו משתדלים לגוון את ארוחת הערב לצאצאים ולחשוף אותם למאכלים נוספים ולתוספות חדשות.
הפעם האמיגוס ערכו היכרות עם 'אוכל רחוב' של צבר. מדובר בסדרת הסלטים החדשה של 'צבר' בשיתוף עם השף אבי לוי המציגה שלושה מאכלי רחוב: סלט סביח עם חציל מטוגן, ביצה קשה וטחינה, סלט חומוס עם שברי כדורי פלאפל מטוגנים מעורבבים וסלט פריקסה עם טונה, עגבניות, תפוחי אדמה, אריסה ולימון כבוש.
את הסלטים האלו (שמחירם 11.5 ? – 13.5 ?) הילדים ניגבו עם פיתות בתוספת שאלה אישית:"מה בשבילך נשמה". –
נתחיל בכך שטעימת 'אוכל הרחוב' רתמה אותנו לארוחת ערב משותפת, אבל היא בעיקר סיפקה הצצה למאכלים פוטנציאליים חדשים שהילדים עשויים לאהוב.
הנשמה הקטנה בחרה בחומוס עם שברי כדורי פלאפל כפייבורטית, בעוד הטינג'ריים אהבו במיוחד את הסביח. אנחנו ה'מבוגרים שבחבורה' התלהבו מלנגב בעיקר סביח ופריקסה.
סדרת אוכל הרחוב צילום – אימג'ארט
ומה בשבילכן נשמות
ועוד בענייני ארוחות ערב וקיצורי דרך. ערב של סלט ירקות קליל עם אבוקדו, עגבנייה, אנטי פסטי של קישואים ובטטה, הצריך רוטב טחינה ביתי, טעים וסמיך ותוספת לחמים.
למרות שבד"כ אנחנו לא מתעצלים ומכינים טחינה ביתית, הפעם השקענו מעט בחיתוך סלט ושפכנו מלוא השפופרת את הטחינה הקלאסית החדשה בתוספת שום ולימון. היה לחיץ, מהיר וטעים כמעט כמו מעשה ידי –
בנוסף לטחינה הזו, ישנן ורסיות נוספות: טחינה עם עשבי תיבול וטחינה עם עגבניות ופלפלים. וכן, אנחנו בעד הוצאת טחינה משפופרת ולא מכפית בדיוק כמו בדוכני פלאפל –
המשימה הבאה: שולחן עם מנת שקשוקה, קוביות גבינה בולגרית, סלט קצוץ דק, לחם כפרי טרי וטחינה עם עגבניות ופלפלים שתקבל מקום של כבוד.
טחינה בבקבוק שפופרת
בית ספר מקדם בריאות
כשהצאצא הקטן שלך לומד בבי"ס מקדם בריאות, אתה מגלה שכמות הוויכוחים על 'מה לשים לך בפרוסה של ארוחת עשר?' יורדת פלאים.
הרוטינה הבריאותית שלנו כוללת: טוסט, חביתה ופרוסה עם חומוס ואם להודות – זה הרבה יותר נכון מרוטינה של שוקולד למריחה. ובכל זאת, לכל שבוע יש סופשבוע ובימי שישי ניתנת זכות ה'בחירה חופשית' גם לתלמידי ביה"ס. ובקיצור, 'שוקולד למריחה' –
כמי שגדלה כילדת שוקולד למריחה של 'השחר העולה' , גיליתי לאחרונה גילוי מרעיש כי לממרח הנוסטלגי שלי נוספה 'שפופרת לחיצה- העומדת על הראש'.
החברה מציינת, כי חווית הלחיצה הקצרה, הרבה יותר מהירה, נעימה ונקייה ובתוך כך גם הילדים יוכלו להכין בעצמם את הסנדביץ' לביה"ס מבלי ללכלך ולהתלכלך.
אנחנו בעד חידושים מהירים ולחיצים ושאפו על האופטימיות של 'השחר העולה' שילדים מכינים לעצמם כריכים על הבוקר, כשזה יקרה אצלנו- גם אני אעמוד על הראש –
ממרח השחר העולה בשפופרת צילום – רוני ברוקס
חוץ מארוחת עשר בריאותית מותר להביא חטיפים לקינוח. כאן התחלנו לגוון אחרי שתקופה ארוכה הצאצא הקטן היה פריק של שוגי.
שני חטיפים חדשים שהוד מעלתו הפיינשמקר אימץ לקינוח של ארוחת עשר או כחטיף ביניים בימים הוא לומד עד מאוחר. החטיף הראשון, חטיף דגנים עם שתי שכבות גרנולה ומילוי קרם חלב של קורני סנדוויץ' ביג. אחד החטיפים המעולים שגם אנחנו טעמנו והתענגנו ממנו.
קורני סנדוויץ ביג. צילום- דנשר
החטיף השני שאימץ הוא 'חטיף של אלופים' החדש מבית יוניליוור בטעם מייפל עשיר עם תוספת שיבולת שועל. בלוטות הטעם הבוגרות שלי חשו פחות התלהבות מחטיף זה.
חטיפי אלופים
לעומת זאת, את סדרת החטיפים הטבעיים של BARBARY של חברת 'טבעית מוצרים מן הטבע" בלוטות הטעם הבוגרות שלי ושל חברותי אהבו במיוחד.
מדובר בסדרת חטיפים חדשה המכילה למעלה מ-70% פירות בתוספת אגוזים, ללא גלוטן, ללא צבעי מאכל וללא חומרים משמרים. בסדרה ארבעה טעמים כמו: חטיף תמרים עם אגוזי מלך ושומשום מלא, חטיף קשיו, אגוזי מלך חמוציות וסילאן, חטיף אגוזי מלך, שקדים, צימוקים ודבש וטעם נוסף. הטעמים של כל החטיפים התפצפצו לנו בפה, וככל שהמשכנו במלאכת הנגיסה גילינו שהפה מתמלא בעוד ועוד הפתעות טעימות בפה. נקודה חשובה נוספת נוגעת למרקם, העשוי היטב ואינו נדבק לשיניים. חברותי הטובות ואנוכי עפנו חזק על החטיפים האלו.
עפנו על החטיפים האלו – צילום אימג'ארט