אתם יודעים מה – בואו נקרא לה ש'. לא ש' שורקת, לא ש' שנשמעת כמו ס'. ש' – יפה, נעימה, נלחשת.
ש' – מהממת, מוצלחת, חכמה. ש' הגיעה ל"פנויים לבשל" – היא הביאה איתה את גופה התמיר, את עיניה היפות, את חיוכה הנבוך, את שכלה, חכמתה ורגישותה. את יכולותיה הקולינריות, את כישורי האסתטיקה שלה. את חוש ההומור.
רגע! לאן אמרת שהיא הגיעה?
ל"פנויים לבשל" – מפגשים לאנשים שנורא רוצים זוגיות ולא מבינים למה הם לבד.
וה ש' הזאת – באמת הייתה לבד?
כן. הכי לבד שלבד יכול להיות.
????
נכון.
ואז?
ואז התחלנו לבשל. ש' הכינה משהו שנראה כל כך טעים. מטופל כמו שצריך, השקיעה בו מחשבה ויצירתיות. כל מה שרצינו זה שהמנה הזאת תוגש אחר כבוד לשולחן. אבל ש' סרבה. זה לא נראה לה מספיק טוב, לא מספיק טעים, לא מצולחת כמו שצריך, לא חם דיו, לא קר דיו, לא מספיק ולא ולא ולא!!!!!
בסוף היא הסכימה. הגישה. אכלנו. מחיאות כפיים – נורא נורא טעים. ויפה.
ואז – פשוט כמו אסימון – זה נפל: היא הבינה שאף אחד לא מספיק טוב כדי "להציגו" – בבית, בעבודה, בקרב חבריה. היא הבינה שסרגל המצויינות והשיפוטיות הבלתי הגיונית שלה מפריע לה בדרכה לאהבה. זאת הייתה הבנה חדה ופשוטה, כואבת ועצובה. זאת הייתה הבנה מלאת תחשות החמצה. הבנה אמיתית שיש מה לעשות איתה בהמשך.
לא. אהבתה לא חלפה על פניה עם סיום המפגש, אבל אצלה התחיל להפתח משהו. נפתח הקטנה, אבל התחיל…
פנויים לבשל מבית מבשלים יחסים https://www.facebook.com/mevashlim.yahasim