זה מדהים לגלות ולהבין כמה שהגיל משחק תפקיד משמעותי וגדול במשחק החיים, הוא תמיד נמצא שם, מהווה מעין שעון חול שבא לבדוק את מה שהספקנו בחיים, אבל בעיקר את מה שלא.
מתי הייתה הנשיקה הראשונה, מתי איבדנו את הבתולין, מתי הוצאנו רישיון, מתי השתחררנו מהצבא, מתי נרשמנו לאוניברסיטה, מתי עזבנו את ההורים ועברנו לדירה השכורה הראשונה, מתי אנחנו נתחתן ונביא ילדים?
השאלות האלו אף פעם לא נגמרות.
תני לעצמך דקה לנשום ולמצוא בך את הכוח שיעזור לך לשכוח ממה שקורה אצל האחרים מסביבך.
חזרי להתרכז בעצמך והשקיעי בך ובחידוש הכוחות שלך, אספי את עצמך ורק אחר-כך אספי אליך.
ברוך הבא למועדון ה"שלושים ורווקה".
אל תמהרי לחוש ייאוש ובושה, את לא בת השלושים היחידה שטרם התחתנה אז אל דאגה, הנך מצויה בחברה טובה. אבל אותך, מוטיבציה מטורפת מניעה אותך במרדף אחר החתן, בעוצמה בלתי סבירה והעיקר זה להגיע לחופה והדרך לשם היא פחות חשובה. אז את מתנהגת כמו ילדה טובה ועושה את כל מה שאת צריכה כדי לממש את המטרה, משקיעה בטיפוח ההופעה החיצונית, משתדלת להיות הכי חברותית, נעימה וחייכנית לכל הגברים הפנויים שנמצאים בסביבה (כי אם ירצה השם, אולי מאחד מהם תבוא הישועה), את יוצאת לדייטים הזויים שבני המשפחה והחברים מסדרים, נרשמת לאתרי ההיכרויות והרשתות החברתיות וקוראת את כל ספרי ההדרכה שמציעים לך מגוון אינסופי של טיפים, שביננו, בואי נודה, הם לא ממש עוזרים.
לא פשוט להיות בת 30 ועדיין רווקה, לגור במטרופולין שכולו גדוש בפנויים ופנויות שהולכים ומתהווים למעין יריד שווקים של דייטים והיכרויות שמתנהל בתחרותיות חסרת רחמים וערכיות, שהרי כידוע כיום, תקופת החיזור היא הליך מזורז, על כל שלביו. התכתבויות ברשתות חברתיות ואתרי היכרויות, אם התמונה נראית טוב עוברים לשלב הטלפון, מפלרטטים קצת, קובעים דייט בבית הקפה או בפאב השכונתי. וזהו. אין כאן מחשבה לעתיד, אין הענקת מתנות, אין הבעת דאגה או חשיפת רגשות כנים ורצונות. ריגוש לטווח הקצר וזהו.
הגברים עתה מחזיקים בידם את כל הקלפים.
כיום, הגברים הרווקים ? החתנים המיועדים, לא ממהרים, הם לוקחים להם את הזמן, לומדים ועובדים, מתפתחים ובונים לעצמם חיים, יוצאים ומבלים, מכירים, בודקים, מגששים, מנסים, מזיינים וחותכים, מתחברים ונפרדים.
תשכחי מאפרודיטה וקופידון, הם יצאו לפגרה עד להודעה חדשה!
היום כבר אין סיפורי אהבה מהסרטים והאגדות ותקופת חיזור ממושכת של הקדשת תשומת לב, נימוס וכבוד. התקופה הרומנטית הלכה ונכחדה מעולמנו, אפרודיטה היום היא רשת להלבשה תחתונה וקופידון הוא רק עוד אחד מבין אתרי ההיכרויות.
ברור שאסור להיסחף אחרי אשליית האהבה המושלמת מהסרטים והאגדות, אך המרוץ לעבר החופה והמרדף אחר החתן והטבעת הוא למעשה מרוץ של מכשולים, שלעיתים גורם להתרוקנות משאבי אנרגיה ורגש יקרים. גורם בעיקר לבזבוז של זמן.
זה בזבוז, כשמעבירים זמן יקר בלרצות להשיג גבר, כי במוקדם או במאוחר, הגבר שירצה אותי יבוא וישלח את ידו לעבר ידי, בדיוק ברגע שלא אצפה לו.
המסקנה המתבקשת היא ש…כשהוא יבוא, הוא יבוא ואתו תבוא האהבה.
אז, אולי כבר תפסיקי לחפש אותו ותתחילי למצוא את עצמך?
צאי ולמדי, טיילי, אכלי בריא ושמרי על כושר גופני, תתנסי, תעזי, תטעי ותתחרטי, תתפכחי והחכימי.
תהיי שלמה קודם לבד, רק כך תוכלי להיות שלמה אתו ביחד.