בוקר טוב.
ממליצה לכם על הספר "הבשורה על פי יהודה" של עמוס עוז.
עוד ספר מופת פרי עטו של הסופר האהוב והגדול – עמוס עוז בהוצאת כתר.
הספר מתחילתו ועד סופו "תענוג צרוף" ממש כך, קצת כבד ולא כל אחת/אחד יאהבו אותו, אך זה ספר רציני בכל המובנים.
אהבה שזורה בין דפיו והייתי למעשה מגדירה זאת ככמיהה לחיבוק, למילה טובה, לחום ויותר התאהבות מאשר אהבה.
חורף שנת 1959 אפילו אני עוד לא נולדתי 🙂
ימים קשים לא הרבה אחרי קום המדינה וברקע כל הזמן מהדהד יהודה איש הקריות שבעיני אחד הוא בוגד ובעיני השני הוא גיבור וישו והיחס של היהודים אליו באותם ימים עתיקים ורחוקים, צלבנים, מסעות צלב, ירושלים של פעם וירושלים של היום ,כלומר שלהי שנות החמישים.
שמואל איש צעיר זקן גמלוני התר אחרי האמת מאחורי הסיפור של ישו ויהודה איש קריות והאמת שלו כאן והיום, והקשר שלו הרופף עם הוריו ,אחותו מירי הגדולה שלומדת רפואה באיטליה ועל אף הכל עם כל הקשיים ומספר משרות שהיא מחזיקה בהן ממשיכה ללמוד, שלא כמוהו שמפסיק את לימודיו ומתחפר בבית של עתליה המסתורית וגרשום ואלד.
עושה חשק ממש להכיר את שמואל של הספר ,הוא רגיש מאוד, בוכה על נקל, חכם ומתפלסף, תענוג לגרשום ואלד לדבר איתו, יש ביניהם חיבור מיוחד ,השיחות נהפכות לקולחות בהמשך וגרשום אב שכול למיכה שכואב על מר גורלו ועיניו כמו גם גופו מביעים עצב על כל שעל וצעד.
כששמואל עוזב גרשום ממש בוכה, כל כך נקשר אליו.
בית בירושלים של אז אפרורית בחורף קר ומדכא גם אבל על אף כל זה פשוט תענוג לקרוא.
זה אירוטי, זה כתוב בשפה מדהימה התיאורים מפעימים.
ממליצה על ספר טוב לסופשבוע.
אני בכל אופן סיימתי אותו בששי שבת אחד.
תודה