היה היו לפני 1715 שנים זוג אוהבים. אהבו מאד ? הוא אותה והיא אותו רק מה? ? הכנסייה לא כל כך אהבה אותם ואת אהבתם. בצר להם פנו לאחד קדוש ולנטין שמו, והוא, שליבו נמס נוכח אהבתם הטהורה ? הסכים להשיאם. הכנסייה מצידה הוציאה אותו להורג ומאז הוא נחשב לפטרון האהבה.
לא נכון!
ולנטין היה בכלל אנטישמי.
לא נכון ? בתקופה שהתחילו לחגוג את החג הזה, הרייטינג של הנוצרים היה כל כך נמוך שלא היה סיכוי שהם ירדפו מישהו, בטח לא יהודים.
אז מה? אז מסתבר שהכנסייה המציאה את חגיגות הולנטיין כדי להחליף חג אהבה רומאי בשם הלופרקליה המוקדש לאלת הנישואים. בחג זה גברברי העיר היו מגרילים להם בת-זוג לשעשועי החג. הכנסייה מצידה, שכל השמחה והאהבה הזאת לא נראו לה והחליטה לשעמם עד מאד, שינתה את חוקי המשחק: גברברי העיר אמנם התבקשו להגריל, אבל במקום נערה לשחק איתה, היו מתבקשים להגריל שם של קדוש שאת מעשיו עליהם לחקות. נו טוב.
ואנחנו? אנחנו קונים כמויות מסחריות של אהבה, ממהרים לשפוט, ממהרים לפסול, ממהרים. במקום פשוט להתאהב.
"פנויים לבשל" ? כנסו מקסימום תתאהבו…
מתכון לטארט שוקולד אוהב ואישי
אפיית תחתית בצק פריך מתוקה המופיע בפוסט "טארט פאדג' עם דמעות ודובדבנים".
מילוי – גנאש שוקולד
מרתיחים 1 שמנת מתוקה ויוצקים על 200 גרם שוקולד מריר מעולה.
מערבבים. אם רוצים אפשר להוסיף 2 כפות ליקר תפוזים או מעט קינמון.
מצננים מעט ויוצקים לטארטים.
מטביעים בפנים: פטל מיובש, תותים טריים, אננס, מרשמלו או כל מה שהאהובים שלכם אוהבים.