נתניהו מול הרצוג: מי יותר יפה?

ושתי המלכה, אשתו הראשונה של אחשוורוש שנושלה מכיסאה המלכותי, תיזכר לעד בתור דמות נשית מקראית שסירבה לשמש כלי משחק בידי השלטון הפרסי, סירבה להחפצתה שלה ושילמה על כך מחיר אישי כבד מאוד. תחת ושתי הגיעה לארמון אסתרהצעירה, שהתחילה בתור מלכת יופי ועברה מסלול פמיניסטי מרתק עד להיותה אחראית על גורלו של העם היהודי בשושן הבירה.

עוד באון לייף:

• ילדי פוליטיקאים צריכים להישאר מחוץ למשחק 
• מישל אובמה יכולה ללמד את שרה נתניהו כמה דברים
• בזבוזי הזוג נתניהו: 6 נקודות מאוד מטרידות 

כאילו לא עברו אלפי שנים מאז והנה, מרחק שבוע מחג פורים, שוב נקראות נשות מנהיגים, מועמדים לראשות הממשלה, לעשות ממש כפי שהתבקשה ושתי: " להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא". בעמוד הפייסבוק של התוכנית "ערב טוב" של גיא פינס, גיא מבקש ממני להצביע בתחרות מי נראית טובה יותר- שרה נתניהו או מיכל הרצוג. לא הפסיכולוגית מול עורכת הדין בקרב שאלות תשובות על דמותה הראויה של המדינה, נניח.

לא שתי נשים שעומדות בזכות עצמן, דעותיהן והישגיהן המקצועיים אלא מי נראית טוב יותר. הבועלים, סליחה, הבעלים, יתעסקו בכלכלה, בכיבוש, באיום האיראני, בשאלות דת ומדינה והנשים ישתדלו פשוט להיות יפות. לא רק שפוליטיקאים גברים מעולם לא צריכים לעמוד למבחנים הללו (מקסימום, על הדרך בה הם מתלבשים כאנשי ציבור המרבים בהופעות מתוקשרות) גם בני זוג של פוליטיקאיות מעולם לא צריכים להביך עצמם עם תחרויות מהפך שכאלה. האם מישהי מאיתנו מדמיינת את נפתלי שפיצר (של ציפי לבני) או את פסח גלאון (של זהבה גלאון) דופקים פוזות מול המצלמה על עמוד הכריכה של בלייזר או מגזין דה מארקר? מדוע מיכל הרצוג ושרה נתניהו הסכימו לשתף פעולה עם הקמפיין הזה? מדוע אנו ממשיכות למצב עצמנו בתור חפצים נאים המרחיבים דעתו של הבוחר הפוטנציאלי?

אבל זה לא נגמר שם. מבט שטחי ביותר בצילומי שתי הנשים מעלה כי התחרות אינה בעצם בין שתיהן אלא בין פרסונות הפוטושופ שלהן. שאלתו של גיא פינס, "מי נראית טוב יותר" היא בעצם השאלה, מי הצליחה לטשטש בצורה מהימנה יותר את העובדה שהיא אשה בשר ודם, מתבגרת, משתנה, משמינה ומרזה, מתקמטת, מתאפרת ומסירה איפור.

רק לטשטש, רק להמציא פיגורה חלקה פוטושופית חדשה. ברור לי כי קשה מאוד לרובנו לעמוד בפני הלחצים להראות מושלמת ופוטושופ בהחלט עושה את העבודה במחיקת סימני חוויות החיים והגיל מהגוף והפנים שלנו. אבל יש לי ציפייה מנשים שנמצאות בעמדה כזאת לעמוד בפרץ הלחצים, להשתמש בפריבילגית המעמד ולהצהיר: אני לא אשתף פעולה עם המנגנון הזה שהופך אותי לחפץ, שמגמד את דמותי למשתתפת בתחרות יופי, שמגחיך אותי. כן, גם אם הסכנה היא להראות פשוט את האישה שאני.