חמש שעות של הצגה על האנוכיות של האמנים?

יש דברים שרק פסטיבלי תיאטרון מרשים לעצמם, למשל "כריתת עצים" של הבמאי הפולני כריסטיאן לופה לפי תומס ברנהרד: חמש שעות על הצד האגוצנטרי והאופורטוניסטי באמנות ועל הרקדנית שניסתה ללמד משחק לפי הליכת הדמויות, והתאבדה