רישום פלילי של בני נוער הינו בעל השפעה מהותית על המשך חייהם הבוגרים, ומתחיל עוד עם גיוסם לצה"ל. אמנם בשנים האחרונות גדל מספר בני הנוער בעלי רישום פלילי שגויסו לצבא, אך עדיין מדובר בהליך משפטי מורכב ולא פשוט המערב קציני מבחן ושאינו פתוח בפני כולם.
משטרת ישראל מעבירה לצה"ל מידע ביחס לרישומים פליליים של בני נוער אשר מועמדים לגיוס. אמנם מדובר בנתונים חסויים, אך ככול הנראה מדובר באלפי בני נוער בעלי רישום פלילי המשרתים בצה"ל ומספרם רק גדל עם השנים. יחד עם זאת, המערכת הצבאית ניצבת בפני דילמה מכיוון שלצד הגידול במספר בני הנוער בעלי עבר פלילי שמגויסים לצבא, חל גם גידול בנתוני הפשיעה במסגרת הצבאית. כך לדוגמא, הרתיעה מפני בני נוער שהסתבכו עם החוק מתבטאת בפטור אוטומאטי לכל נער שנפתח נגדו תיק פלילי בסמוך לגיוסו, וזאת עד לקבלת תוצאות ההליכים. מנגד, צה"ל סובל בעשור האחרון ממחסור במתגייסים ובעיקר לחיילות הקרביים, בנוסף על הגישה כי צה"ל הינו גוף בעל מטרות וערכים חברתיים. גישות וצרכים אלו מובילים את המערכת הצבאית לשקול כל מקרה באופן אישי.
בתמונה: תדפיס רישום פלילי של אדם
בחינת כל מקרה לגופו
בהתאם למדיניות הגיוס של צה"ל – אין כל מניעה לגייס בני נוער עם רישום פלילי. יחד עם זאת, שאלת גיוסם של בני נוער עם עבר פלילי תיבחן בהתאם לנסיבות וחומרת העבירה. השיקולים הנשקלים במסגרת הליך קבלת ההחלטה האם לגייס בני נוער בעלי רישום פלילי הינם רבים ומגוונים, כגון: חומרת העבירה, נסיבות העבירה, מועד ביצוע העבירה, נתוני בריאות נפש, פרופיל בריאות, נתוני איכות, חוות דעת של קצין המבחן, חוות דעת גורמי השיקום ועוד. הנטייה הכללית היא לגייס בני נוער שנאשמו בביצוע עבירות פליליות קלות כמו גניבה או שימוש בסמים קלים. מאידך, בני נוער המואשמים בעבירות חמורות כמו סחר בסמים או שוד מזוין נקלטים בצה"ל במספרים בודדים, וזאת רק לאחר שהוכיחו כי השתקמו ושינו לחלוטין את אורחות חייהם.
ניקוד חומרת עבירות פליליות במערכת הצבאית
חשוב לדעת כי למרות ההתייחסות האישית לכל מקרה, צה"ל בעזרת משטרת ישראל עורך רישום ומעקב עדכניים אחר בני נוער מלשב"ים שיש להם עבר פלילי. לצורך מטרה זו מחזיקה המערכת הצבאית רשימות של עבירות פליליות המוגדרות ומנוקדות בהתאם לחומרתן. הניקוד על עבירות אלו נצבר גם עבור תיקים שנסגרו או כאלו שהסתיימו באי הרעשה. כך לדוגמא, עבירות גניבת רכוש מסתכמות בניקוד של עשרות נקודות ואילו עבירות מין מגיעות למאות נקודות. סכום הנקודות שצבר המלש"ב משפיע באופן ישיר על גיוסו:
עד 150 נקודות – החלטת גיוס או פטור הינה של מפקדי מיטב.
300 נקודות – יש להציג חוות דעת של קצין מבחן ולעבור ראיונות קבלה בלשכה ומול מפקדי מיטב.
צבירה של 600 נקודות ומעלה – דורשת גם בדיקת ברה"ן ( בריאות הנפש), וכוללת חוות דעת של קב"ן המעריך את סיכויי היקלטות המלש"ב בצבא, או אם לפוטרו משירות בפרופיל 21.
חשיבות תהליך השיקום של בן הנוער
היבט משמעותי הקובע אם לגייס משל"ב בעל עבר פלילי הינו מידת ההשקעה ותהליכי השיקום והסיוע שהוא קיבל. מדובר בסיוע ושיקום שמקורם יכול להיות בתמיכה והתגייסות של המשפחה הקרובה, עמותות, טיפולים אישיים או קבוצתיים, והשתלבות במסגרות ומערכות תומכות כמו מכינה קדם צבאית. השיקום לא רק מהווה מליץ יושר אודות שיקומו של המלש"ב, אלא יכול גם לסייע לו בתמיכה ובהפעלת קשרים בהתמודדות ובשינוי עמדת הצבא לחיוב.
סיוע משפטי בהתגייסות לצבא
חשוב להבין כי מלש"ב הנתקל בלשכה הגיוס בסירוב לגייסו, יתקשה להתמודד לבד מול המערכת הצבאית. זאת, הן מבחינה נפשית והן מבחינת משאבים, ידע וכלים הנדרשים להתמודדות שכזו. לכן, בנוסף להליך השיקום ישנה חשיבות מרובה לקבלת סיוע משפטי הולם על ידי עורכי דין המתמחים בנושאים אלו. לבעלי המקצוע יש את הידע, הכלים והקשרים הנחוצים על מנת לעמוד מול המערכת הצבאית ולשנות את גישתה והחלטותיה. מעבר לכך, תיקים פליליים של בני נוער עלולים להיוותר לאורך שנים, וסיוע מקצועי יכול לתרום לקיצור ההליכים ולמחיקת הרישום הפלילי בטרם הגיוס לצה"ל.
עו"ד אסף דוק הינו עורך דין עתיר ניסיון בתחום המשפט הפלילי ומומחה למחיקת רישום פלילי ומשטרתי.