כולנו ניצבים לא אחת חסרי אונים מול מערכות או גופים גדולים שפגעו או קיפחו אותנו. רובנו מכירים מצבים שבהם נגרם לנו נזק (נזק כספי או אחר) שלתחושתנו אין לנו מה לעשות לגביו, כי מי אנחנו ? האזרח הקטן ? למול הגורמים רבי הכוח והממון? מדובר על מקרים רבים ויומיומיים לפעמים, שכשהם קורים בא לנו לצעוק, אבל במקום, אנו לרוב מוותרים ורק קופצים אגרוף בזעם אצור.
נכון שבמרבית המקרים הנזק שנגרם לאדם היחיד הוא מזערי לכאורה, ואולם כשמחברים אדם לאדם ולעוד אדם שנפגעו התמונה המצטיירת שונה לגמרי. אם בוחנים, למשל, מקרה של הבדלי מחיר בסופרמרקט כלשהו בין זה שהופיע על גבי אריזת המוצר לבין זה שבו חויבנו לבסוף בקופה בעת החשבון ? גם אם אדם יחיד קופח "רק" בשקלים בודדים, הרי שייתכן כי קבוצת צרכנים שחוותה את אותה תופעה נפגעה בהיקף של עשרות, מאות, אלפי ואף מיליוני שקלים, במכוון או שלא במכוון.
במציאות חיינו מתרחשות כל העת סיטואציות נוספות ומקפחות. למשל, מבצעים שפורסמו ולא מומשו בהתאם להבטחות הקמפיין; מוצר מסוים שהתברר בדיעבד שגרם לנזק בריאותי למי שהשתמש בו; חבילות נופש שהתגלו כלא מקיימות את שהתחייבו לו; ועוד ועוד. האם משום שאנו בודדים מול המערכת עלינו לוותר ולהרים ידיים, לספוג את הנזק ולחרוק שיניים? התשובה במלה אחת היא – לא, ובשתי מלים ? תביעה ייצוגית.
להגדיר את הייצוגיות
ההגדרה של תביעה ייצוגית היא "תביעה במשפט אזרחי שבה אדם יחיד תובע בשם קבוצה". משמעות הדבר היא שבמקרים אשר בהם אינכם הנפגע היחיד, וידוע לכם שישנם נפגעים נוספים בפוטנציה, יכול תובע ייצוגי ? אחד מקבוצת הנפגעים שהוא זה שמגיש את התביעה ? לתבוע בשם האחרים את הגוף הפוגע בדרישה לזכות בפיצוי בעבור כל הקבוצה.
בתביעות ייצוגיות התובע היוזם זכאי לתגמול מוגדל מיוחד בעבור טרחתו, כפי שמעוגן בחוק התביעות הייצוגיות. ישנם שיקולים שונים שמשפיעים על גובה התגמול לתובע והמרכזי שבהם הוא גובה הסכום שנפסק לקבוצה. נהוג להעניק למגיש התביעה תגמול בשיעור של מספר אחוזים מתוך התמורה הכללית. לדוגמה, אם הקבוצה התובעת תזכה לפיצוי בסך 10 מליון שקלים ? סכום שאינו מוגזם בתחום התביעות הייצוגיות ? כחצי מיליון שקלים עשויים להיפסק כתגמול לתובע.
נושאים ייצוגיים
תביעות ייצוגיות מוגשות, כמובן, בנושאי צרכנות רבים: תביעות מול בנקים, חברות ביטוח, בנושאי זכויות האדם, איכות הסביבה, בריאות ועוד. מקרה מעניין מהארץ שבו הוגשה תביעה ייצוגית בעלת קונטקסט נשי הוא סיפור התביעה הייצוגית שהגישה עמותת "קולך" לבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2012 נגד תחנת "קול ברמה" על שהתחנה לא מעלה לשידור נשים ובכך יוצרת אפליית והדרת נשים שלא כדין. בתביעה נדרש פיצוי של 104 מיליוני שקלים לכ-64 אלף מאזינות וכן צו האוסר על המשך האפליה של נשים על-ידי התחנה.
ב-2013 קבע צוות שהקים היועץ המשפטי לממשלה כי ההסדר בין הרשות השנייה לתחנת "קול ברמה" אכן פוגע פגיעה חמורה בזכויות השוויון, כבוד האדם וחופש הביטוי. הצוות, בראשות עו"ד שרית דנה, המליץ להפסיק מיד את ההסדר המפלה ולבטל כל הגבלה על השמעה והעסקה של נשים בתחנה. בספטמבר 2014 אישר בית המשפט את התביעה הייצוגית נגד התחנה החרדית ופסק שעליה לשלם פיצוי בסך 104 מיליון שקלים, כפי שנדרש בתביעה, לכל המאזינות ואף למאזינות פוטנציאליות של התחנה. השופטת גילה כנפי-שטייניץ החליטה לאשר כתביעה ייצוגית את הבקשה שהגישה העמותה, וקבעה כי מדובר באפליה הפוגעת בציבור הנשים בכללותו בכך שהיא מעבירה מסר שלילי באשר למעמד הנשים בחברה ובאשר לדמות החברה כולה.
מקרה נוסף שעוסק בתחום נשי במובהק הוא תביעה ייצוגית חדשה יחסית שהוגשה בשנת 2014 נגד יצרנית גלולות "יסמין" למניעת היריון. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת באייר ישראל ונגד חברת פריגו ישראל (מפיצת הגלולה).
בתביעה נכתב בה כי עלון התרופה שעודכן בשנת 2010 בנוגע לתופעת לוואי של הופעת קרישי דם במשתמשות בגלולה, עודכן מעט מדי ומאוחר מדי, ושיש כבר נשים שנפגעו או עלולות להיפגע מהגלולות בשל אי-ידיעת הסיכון שבנטילתן. את התביעה, שהגיש עו"ד יעקב דוידוביץ בשמה של צעירה שנטלה את הגלולה יסמין וסבלה מתסחיף שנגרם מריבוי קרישי דם בריאותיה, גיבה דוידוביץ' בתוצאות סקר, שהוזמן לצורך התביעה ממכון המחקר מאגר מוחות. לטענתו תוצאות הסקר (שכלל 410 נשים שנוטלות את הגלולה) מעידות על חוסר המודעות לסכנות בקרב נוטלות הגלולה. על-פי ממצאי הסקר 61% מהנשאלות טענו כי אילו היו מקבלות באמצע שנות האלפיים את המידע על הסיכון לקרישיות דם למשתמשות ב"יסמין" לא היו ממשיכות להשתמש בתרופה. סכום התביעה שהוגשה עומד על סך 204 מיליון שקלים והיא נמצאת כעת בהליך בבית המשפט שעל תוצאותיו נוכל ללמוד בעתיד.
יתרונות לייצוגיות
תביעות ייצוגיות הפכו לכלי לגיטימי במסגרת מאבקים חברתיים להשבת זכויות גזולות מקבוצות אוכלוסיה שונות, בכללן קבוצת הנשים. יתרונותיהן, מלבד הניצחון האישי והקבוצתי והשיפוי הכספי לנפגעים, תביעות מסוג זה גם יוצרות חיסכון בהוצאות מכיוון שמספר תביעות מקובצות לכדי הליך משפטי אחד.
התביעה הייצוגית מהווה למעשה מכשיר חשוב ולגיטימי מהמעלה הראשונה, שמטרתו לאזן בין הכוחות הלא שוויוניים של האזרח או הצרכן ה"קטן" אל מול גופי הענק כמו המדינה ורשויותיה וחברות המספקות שירותים או מוכרות מוצרים לציבור. יותר ויותר יחידים בחברה מבינים את הכוח המצוי בתביעות שכאלו, הן להוכחת צדקת דרך והן כאמצעי לקבלת פיצוי על עוולות שבוצעו.
כדי לעודד הגשת תביעות ייצוגיות, תביעות אלו פטורות מתשלום אגרה. ייתכן וגם זו סיבה לכך שמספר התביעות הייצוגיות בישראל נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות. כיום, בשבוע עבודה שגרתי, מוגשות לבתי המשפט בארץ עשרות בקשות לתביעות שכאלו. מדהים למדי הוא הנתון המדווח על סכום השיא ששולם לקבוצת נפגעים במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית בישראל. סכום זה עומד על 45 מיליון דולר. מדובר על פשרה שיישבה תביעה ייצוגית שהגיש רו"ח דב כהנא נגד חברת כור בטענה לקיפוח בעלי מניות מיעוט בחברה הבת של כור, מכתשים, בעסקה שנחתמה עם חברת כימצ'יינה. מנתון זה ניתן ללמוד שלעיתים לצדק יש גם פן כלכלי משתלם ביותר.
ייצוג על ידי עורך דין
חשוב לדעת שתביעות ייצוגיות יש להגיש באמצעות עורכי דין המתמחים בשכמותן. ישנן מספר סיבות לכך. ראשית, בית המשפט בחון לעומק את התביעות ואת התאמתן להתנהל בהליך של תביעה ייצוגית. סיבה נוספת היא העובדה שהנתבעים בסוג תביעות שכזה הם לרוב תאגידים וגופים גדולים, שלבטח יעמידו כנגד התביעה עורכי דין מנוסים ואמונים על התחום. לכם על העותרים "להתחמש" בעורכי דין מיומנים שידעו האם תביעתם לגיטימית ו"שווה" את המאמץ. כמו כן כדאי מאוד שהם יהיו מומחים בתחום, בעלי ידע רחב וניסיון ? כך הם ידעו כיצד להגיב ולענות ולהשיג בעבור התובעים ניצחון שיכלול לצד התחושה שנעשה צדק גם פיצוי כספי הולם.
מוגש בשיתוף http://th-law.co.il/? משרד עורכי דין המתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות. אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
…
מקור תמונת הגלולות מהאתר tabletsmanual.com