"כשנכנסתי להריון היינו מאושרים עד הגג. עברו 4 חדשים, ואני ובעלי דני מרגישים בלבול טוטאלי – מתוחים, חרדים, שמחים עייפים ונרגשים. כן, גם דני ולא רק אני."
כך מספרת טליה, צעירה בשנות השלושים המוקדמות המצפה לילדה הראשון.
טליה אינה יוצאת דופן. הבלבול והסערה אופיניים מאד לתקופת ההריון. למרות השמחה וההתרגשות שבני הזוג חווים, זו תקופה של דאגות, מתחים וחרדות שלא הכירו עד אז.
אמנם להריון יש דימוי של תקופה מאושרת אשר בה האישה רגועה, "פורחת" ואופטימית, אבל כל אישה הרה יודעת, שלמרות האושר, הדרמה הגופנית יכולה לעורר דרמה פסיכולוגית שמתבטאת במצבי רוח שונים, ולהפך.
השינויים הגופניים וההורמונליים משפיעים על איכות חייה של האישה. בחילות, כאבי גב, קשיי שינה, עייפות, ירידה בחשק המיני, עלייה במשקל, יכולים לעורר רגשות של סטרס, חרדה, דכדוך ומצבי רוח.
דאגה לגבי התפתחות התינוק שברחם
אצל נשים רבות מתעוררות שאלות וחששות לגבי התינוק והתפתחותו ולגבי תפקודן האימהי, והשינויים הרבים שהן עוברות בתחומי חייהן השונים – זוגיות, משפחה רחבה, קריירה. אלה דאגות טבעיות שיכולות להפוך במקרים מסוימים לקיצוניות, עד כדי הפרעת חרדה – מצב בו החרדה גבוהה מאד ומשתלטת על האישה ותפקודה.
יש כמה הפרעות חרדה שעשויות להופיע בהריון בהן: התקפי חרדה (פניקה), הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) והפרעת חרדה כללית. הפרעה נוספת השכיחה במהלך ההיריון היא דיכאון, ולעיתים היא מופיעה יחד עם הפרעת החרדה.
גם כשההריון עובר באופן הטוב ביותר, לעיתים עוצמת הרגשות שמתעוררים גבוהה, והאישה חשה בלתי מוכנה להם רגשית.
לעתים מתלוות אליו חרדות ותגובות סטרס (דחק), בעוצמות שונות, אשר חלקן נסבות סביב נושאים ייחודיים להריון : האם העובר שלי מתפתח טוב ויהיה לתינוק בריא? האם אני מספקת לו תנאים טובים? האם הלידה תעבור בשלום מבחינת התינוק ומבחינתי (חרדה מהלידה)? האם השינויים הגופניים שעוברים עלי יפגעו בבריאותי ובהופעתי? האם אהיה אם טובה לתינוק? האם בן זוגי יהיה אב טוב? האם נאהב את התינוק? מה יקרה לזוגיות שלנו? האם יחסינו עם המשפחה המורחבת יהיו טובים?
דאגה לגבי תוצאות בדיקות במהלך הריון
שבוע לפני בדיקת מי שפיר, התקשתה דפנה שהיתה בהריון שני להירדם בלילה. היא דיברה ללא הפסק על הבדיקה, סבלה מקשיי נשימה, בכתה לפחות פעם ביום ונראתה עצובה ומכונסת בעצמה. דפנה הופתעה מאד מתגובתה, כיון שחשה עצמה "בעלת נסיון". יומיים לאחר הבדיקה היא נרגעה.
בדיקות וביקורים אצל רופא מהווים טריגר לתגובות סטרס וחרדה. בדיקות האבחון הגנטי הטרום לידתי, מייצרות תגובות סטרס וחרדה ממושכות, בגלל שלתשובה חיובית עליהן, קיימת משמעות קשה במיוחד – הפסקת הריון מבחירה בשבוע מתקדם יחסית.
גורמי סיכון להפרעת חרדה בהריון הם הפרעת חרדה טרום ההריון, מצבים בהם הייתה הפלה מוקדמת, טיפולי פריון, או חשש לבריאותו והתפתחותו של העובר, קשר בעייתי עם בן הזוג ומצב כלכלי-חברתי ירוד. מובן שגם סגנונה האישי של כל אישה משפיע על תגובתה.
בנסף לכך, סטרס וחרדה יכולים לנבוע לא רק מסיבות הקשורות לפרט ולהסטוריה הרפואית והנפשית שלו, אלא גם מסיבות חברתיות-סביבתיות: כשהחברה שרויה במתח כלכלי, בטחוני, ומצב הרוח הכללי ירוד הדבר משפיע על כל פרט בחברה ובוודאי שגם על נשים הרות.
הפחד והחרדה: הכנה לשנות ההורות
הפחדים והחרדות השונים מובנים וטבעיים, במידה מסוימת הם אפילו נחוצים, שכן הם מעידים על "עבודה פסיכולוגית" שהאישה ההרה עוברת עם עצמה כהכנה להורות: כפי שבטנה ורחמה עוברים שינויים, כך גם נפשה "נמתחת" ומפנה מקום לתינוק החדש, שעתיד לתפוס מקום ולשנות את חיי אמו, אביו ומשפחתו.
ככלל, כל החוויות שעוברת האישה ובן זוגה, משפיעות על יכולתם להתפנות ולפתח סוג הקשבה, תקשורת ויכולת הזדהות, תחילה עם העובר ומאוחר יותר עם התינוק. יכולות אלה דרושות להם כדי שיוכלו להעניק לו טיפול מסור ורגיש.
דונלד ויניקוט, הפסיכואנליטיקן הבריטי המפורסם, היטיב לתאר את המצב הפסיכולוגי של האם בחדשים האחרונים להיריון ובחדשים הראשונים לאחר הלידה. הוא קרא לכך "מושקעות אימהית ראשונית", ביטוי שבא לתאר מצב של רגישות ודריכות רגשית גבוהה של האישה, התמסרות לעובר או לתינוק, תוך כדי הזדהות איתו.
לדבריו, מדובר בחוויה טוטאלית אשר לסובבים היא נראית אפילו כ"מחלה", אולם לאחר כמה שבועות האם "מחלימה" ממצבה ואף אינה זוכרת אותו. המצב הרגשי הזה של האם והקשר שנוצר באמצעותו עם התינוק נחשב נחוץ להתפתחות התינוק כאישיות בריאה. לתפיסתו של ויניקוט, יכולתה של האם להיכנס ולצאת ממצב זה מעיד על חוזק אישיותה.
ההריון: מבחן לזוגיות
בעבודתי הטיפולית עם נשים בהיריון, פגשתי רבות המתקשות למצוא איזון מתאים בין החוויה הטוטאלית הזו, לבין ציפיותיהן מעצמן הנוגעות ללימודים, קריירה, זוגיות ועוד.
כמו כן, החוויה הטוטלית הזו דורשת מהאישה יכולת לטפל ולהכיל חוויות ורגשות שמציפים אותה, זכרונות ילדות הקשורים לטיפול שקיבלה מאמה וכדומה. אלה יכולים לעורר אצלה תחושות קשות, שעלולות לפגוע ביחסיה המתהווים עם העובר שברחמה, עם התינוק שתלד ובו תצטרך לטפל.
פעמים רבות מתנקזים חרדות ומצבי רוח למערכת היחסים הזוגית, משום שבני הזוג מתקשים למצוא את הדרך להכיל, כזוג, את השינויים שעובר כל אחד מהם, או מתקשים להתמודד עם קשיים שטואטאו "מתחת לשטיח" ומתגברים נוכח ההיריון.
בעצם, ההיריון הופך מתקופת חיים יפה ומרגשת, מלאת חלומות ופנטזיות על משפחה למופת וחיים מלאי אושר וטוב, ל"שעת מבחן" של האישה ובן זוגה.
הסכנה שבסטרס ובחרדות
הקשר בין דיכאון וחרדה (ברמות גבוהות) בהריון לבין השפעות שליליות על העובר ועל ההיריון מבוסס היטב מבחינה מחקרית.
המחקרים מוכיחים כי מצבים אלה מעלים את הסיכון להפלה טבעית, ללידה מוקדמת, ללידת תינוק במשקל לידה נמוך ועם היקף ראש קטן יותר, לקשיים רגשיים וקוגניטיביים אצל הילדים.
מחקר שנערך באנגליה מצא כי כשאישה הרה חווה מתח, מתכווץ העורק המזרים דם לרחם. זו עדות ישירה על האופן או אחד האופנים בהם משפיעה חוויה רגשית חזקה על מצבה הגופני של האישה ההרה.
בנוסף, כיום ידוע שלמתח וחרדה, וכמובן לדיכאון, יש השפעה ישירה על התפתחות העובר: בגלל שלמתח ולחרדה ישנם ביטויים גופניים, ביניהם דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה, עלייה בהפרשת קורטיזול (הורמון שמשתחרר כתגובה למתח) בדם, עלייה בלחץ הדם יכולים כל אלה להשפיע על מהלך ההיריון והלידה ואפילו על התינוק, שכן הם מייצרים סביבה תוך-רחמית מזיקה.
פרט לסיכונים האלה, ישנה דאגה בקרב אנשי בריאות הנפש, שהאם שחווה סטרס וחרדה גבוהים וממושכים לא תוכל להתפנות מספיק לתהליכים של התכוננות להורות. כלומר, שהיא תתקשה ב"התמתחות הרגשית" הקורית בהריון : היא תמעט להתחבר עם העובר/התינוק ולחשוב עליו ועל השינוי שיקרה בחייה ובחיי בן זוגה בעקבות הולדתו או שתייחס לתינוק את מצוקותיה השונות. כאשר הפרעות החרדה והדיכאון בהיריון אינן מטופלות, הן ימשיכו לאחר הלידה ויפגעו בקשר אם-תינוק ובהתפתחותו.
ניתן להתמודד עם התסמינים
1. שמרי על אורח חיים בריא. תזונה ומנוחה מתאימים וכן פעילות גופנית מתאימה כמו התעמלות, הליכה, שחיה שמפרקת במידת מה סטרס וחרדה.
2. השתתפי בפעילויות מפיגות מתח.
3. נסי לפגוש זוגות נוספים בהריון. ההתחלקות עם אנשים שעוברים תהליכים דומים מקלה.
4. שתפי את הרופא שלך. תקשורת פתוחה עם הרופא ושיתופו במצב הרגשי בנוגע לנושאים שונים מהעבר שעשויים להיות קשורים לתופעות גופניות ולתגובות רגשיות במהלך ההריון .
5. קבלי עזרה פסיכולוגית. כאשר חומרת התסמינים גוברת ולא ניתן לשלוט בהם ולהקטינם בעזרת הפעולות שהוזכרו, רצוי וחשוב ביותר לקבל עזרה פסיכולוגית.