שוב פעם קפצה לי התראה בפלאפון מ-YNET, בה נכתב שאזעקת "צבע אדום" הופעלה בדרום.
שוב פעם המחשבה על המשפחות, הילדים והמבוגרים שרצו למרחבים המוגנים.
שוב פעם המחשבה על האם זו תחילתה של מלחמה נוספת?
שוב פעם המחשבה שבדיוק כמו בשנה שעברה, גם עכשיו תחילת הקיץ.
שוב פעם המחשבה מה יהיה הפעם?
שוב פעם המחשבה על חיילים הרוגים ומשפחות שכולות.
ושוב פעם המחשבה מה ניתן לעשות כדי לעצור את זה אחת ולתמיד?! לתושבי הדרום מגיע לחיות חיים שקטים ובטוחים!
תושבי הדרום אומנם רגילים לאורח חיים המלווה באזעקות (וזה עצוב), בייחוד לאחר הקיץ האחרון, אך אני מסרבת להשלים עם כך.
זוהי אינה צורה לחיות ובטח לא צורה לגדל בה ילדים.
זוהי אינה צורה להתפרנס. אלפי בעלי עסקים מהדרום נפגעו קשה בקיץ האחרון במבצע או מלחמת או תקראו לזה איך שאתם רוצים, "צוק איתן".
האזרחים הדרומיים הצפינו על מנת להתרחק משטח האש ועברו להתגורר אצל בני משפחתם, חבריהם או במלונות במקומות השקטים יותר.
אזור הדרום היה ריק מאנשים, מטיילים ותיירים. חנויות לא נפתחו וכלל לא היה מי שיקנה בהן, מלונות וצימרים בדרום נשארו שוממים ומכוניות בקושי נסעו בכבישים.
מקווה שהשנה זה יהיה אחרת.
מקווה שהשנה זה לא יקרה שוב.
מקווה שהשנה תהיה נחת לכל משפחות החיילים והמילואימניקים.
מקווה שהחל מהשנה הדור הצעיר בדרום יבין מה זה לחיות בשלווה וללא דאגות בטחוניות.
אז מותר לחלום שיגיע היום ויהיה שקט בדרום. מותר. כי לפעמים חלומות מתגשמים.
הלוואי.