על גבעה רמה בין עכו לכרמיאל, נסתר מעין עוברים ושבים, ניצב עץ חרוב גדל מידות. נטוע באדמה הטרשית ומשקיף ממרומי צמרתו, אל נתיב אורחות סוחרים קדום.
בבקעת בית הכרם, שהיתה בעבר עורק תחבורה ראשי, צעדו לאיטן, שיירות גמלים פניהן אל הלוונט, אחרי שטענו סחורתם בנמל עכו, שהיה שערו של המזרח ליורדי ימים וסוחרי אירופה.
עוברי אורח עשו מנוחתם לצילו של העץ, נתנו דרור לאפסרו של סוס כדי שילגום מים מהבאר הסמוכה ושטחו תפילתם בפני בורא עולם בחלקת קברו של השייח הקדוש הנושק את העץ מרחק פסיעה ובדים ירוקים של עולי רגל ומחפשי מזור שזורים לכנפותיו.
נחבא גזעו של העץ באדמה, וחוטריו הפכו למקשה אחת של נוף עפאים ועלווה, אך עדיין מותיר העץ רושם אדיר על הצועדים אליו, וכאילו מבקש לחסות בצילו. אין ספק שגודלו של העץ, קירבתו לקבר השייח ומיקומו המוגבה מעט, הפכוהו למקודש ותושבי האיזור מייחסים לו תכונות מקודשות.
לא נכלל החרוב בין עצי הפרי שנשתבחה בהם ארצינו ומקורו כנראה 2000 שנה לאחור, בימי שלטון רומי, אולם בספרות המדרש, משתמשים הרבה בעץ ובפרי ואף למקום של כבוד זכה לקבל בסיפורי הפולקלור וברפואה העממית.
רבי שמעון בר-יוחאי נסתתר בצילו של חרוב בכפר פקיעין ואכל מפריו 12 עשר שנה. חוני המעגל עשה מהחרוב סמל לאחריותו של דור האבות לדור הבנים מכיוון שנותן פריו רק אחרי 70 שנה. וברפואה העממית משתמשים בפרי החרוב כתרופה נגד שלשול, פצעי פה, ושיעול חריף.
איך מגיעים: על כביש 85 (עכו צפת) פונים לכיוון המצפים גילון וצורית. אחרי 200 מטר, משמאל דרך עפר נוחה ומתפתלת כ-300 מטר עד העץ וקבר השייח.
תגיות: מדריך טיולים בגליל, הרצאות, מרצים, חוגי בית