מזונות אשה

 

מזונות אשה

יש הטועים לחשוב שמזונות אשה ? נפסקים עבור ילדיה המשותפים עם בעלה.

אלא שעפ"י הדין העברי אשה נשואה זכאית למזונות מבעלה. לעצמה. בלי שום קשר לילדים.

מאמר זה ינסה לענות בקצרה על השאלות – אימתי תהא אשה זכאית למזונות מבעלה? האם לכל תקופת הנשואין או גם לאחריה? האם רק אשה יהודיה ונשואה תזכה למזונות מבעלה או שמא גם נשים הנשואות בנשואין אזרחיים? ומה לגבי ידועות בצבור ? האם גם הן תיזכנה במזונות?

על כך ועוד במאמר שלהלן

 

א. בנשואין כדת משה וישראל

הזכות למזונות אשה מבעלה קמה עם נשואי הצדדים והיא ממשיכה להתקיים כל עוד הצדדים נשואים.

זכות זו באה לידי ביטוי בכתובה אולם אינה תלויה בה.

חובת מזונות אשה כוללת את מלא צרכיה של האשה: כלכלה, מגורים והוצאות אחזקת הבית (מדור), רפואה, ביגוד והנעלה, קוסמטיקה ועוד 

צרכי האשה, לענין זה, משמעותם, צרכים ממוצעים על פי מנהג המקום, על פי מצבו הכלכלי של הבעל ועל פי רמת החיים שהיתה האשה רגילה בבית הוריה טרם נשואיה.

כאשר הכלל הוא: "עולה עמו ואינה יורדת"

קרי: רמת החיים בה מחוייב הבעל לא תרד מרמת החיים ממנה נהנתה האשה טרם נשואיה, ואף לאחר נשואיה ? יהיה חייב הבעל ליתן לאשה לפחות אותה רמת חיים .

במזונות אשה מתחשבים, אם כן, בעושרו של הבעל, במעמדו החברתי, וכאמור, ברמת החיים לה הורגלה האשה.

לצורך סיפוק מזונות אשה חייב הבעל לעבוד במשרה מלאה

ואלמלא הוכיח נסיבות שמונעות ממנו להשתכר אזי לא יהא פטור ממזונותיה של אשתו.

לכן גם אדם צעיר ובריא, לא יוכל לבא בטענה שאינו עובד ואינו יכול לזון את אשתו ואפילו בעל המרצה עונש מאסר חייב במזונות אשתו, שכן לצורך קביעת מזונות, יש לאמוד לא רק את הכנסתו של הבעל בפועל, אלא את פוטנציאל השתכרותו.

 

כנגד חיובו של הבעל במזונות אשתו קמה זכותו של הבעל לקבל הכנסות האשה מעבודתה ("מעשה ידיה")., כאשר הכלל הוא "מעשה ידיה תחת מזונותיה" ולכן במקום בו האשה עובדת ? אין עוד חובה על הבעל לזון את אשתו, אלא אם אין די בהכנסתה לסיפוק כל צרכיה.

 

אלא שהאשה אינה חייבת לצאת לעבוד ויתרה מכך ? הבעל לא זכאי לדרוש מן האשה לצאת ולעבוד על מנת לפטור אותו ממזונותיה.

 

כאמור, חובת מזונות אשה באה כנגד חובותיה של האשה כנגד בעלה, ולכן במקרים בהם האשה אינה מקיימת את חובותיה ישללו מזונותיה.

 

דוגמאות למקרים בהם תשלל זכות האשה למזונות:

מורדת ? המסרבת לקיים עם בעלה יחסי אישות. בהעדר הצדקה לכך ? תשלל מן האשה הזכות למזונות. אף מרידה ממלאכה (עשיית מלאכות הבית) עלולה להביא לכדי ביטול חיובו של הבעל במזונות האשה.

אשה שזינתה ? אסורה על בעלה ולכן פטור הבעל ממזונותיה. 

אשה שעשתה מעשי כיעור ? שמבססים את החשש שזינתה תחת בעלה ? עלולה לאבד את מזונותיה

ועוד

חשוב להדגיש כי אשה תהא זכאית למזונות מבעלה גם אם אינם חיים יחד, אלא אם יוכח כי האשה עזבה מרצונה ועזיבתה אינה נובעת מהתנהגותו של הבעל.

כאמור אשה הנשואה כדת משה וישראל זכאית למזונות מבעלה כל עוד הצדדים נשואים.

חיובו של הבעל במזונות אשתו פג עם גירושי הצדדים.

ב. חובת מזונות בנשואין אזרחיים או בידועים בצבור

מזונות אזרחיים / מזונות משקמים הינם יציר הפסיקה, וניתנים למי מבני הזוג, נשים או גברים, ונבחנים מנקודת המבט המתמקדת ביחסים החוזיים שנוצרו, הלכה למעשה, בין בני הזוג, בין אם המדובר בהסכם בכתב ובין אם מדובר בהסכם שניתן להסיקו ממערכת החיים המשותפת, כאשר בהן הזוג הסכים להעניק לבת זוגו זכויות כשל אשה נשואה וביניהם לפרנס אותה.

הדבר יבחן בהתאם לנסיבות עניינם הספציפי של הצדדים כגון: פערי השתכרות בין הצדדים, הסתכמות, וכיו"ב.

 

מזונות אזרחיים, הנקראים גם מזונות משקמים, מטרתם להבטיח את רמת חייו של בן הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה הפיזית.

ויודגש ? המדובר במזונות הנפסקים לתקופה קצובה בלבד, כאשר היקפה תלוי בנסיבות עניינם של הצדדים.

 

שחר ליפשיץ היטיב לבאר זאת במאמרו "נשואים בעל כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד הידועים בצבור":

"כידוע, אחד ההבדלים המשמעותיים בין חיים כידועים בציבור לחיים כנשואים הוא שבמקרה של ידועים בציבור, אין נדרשים גירושים רשמיים להתרת הקשר. לפיכך, במקרה של ידועים בציבור, צד מעונין עשוי לסיים את הקשר באופן חד צדד ומיידי.

בהתאם לכך כאשר מדובר בידועים בציבור שהתקיים ביניהם דפוס של תלות כלכלית, משמעותה של הפסקה מיידית של המחוייבות הכלכלית עם התערערות היחסים, תהיה בפגיעה קשה בבן הזוג התלותי כלכלית.

במקרה שמדובר בהם בבן זוג המתגורר בדירה השייכת לבן הזוג האחר, תהיה זו פגיעה קשה במיוחד, שכן בן הזוג ה"תלותי" עשוי להיות מסולק מיידית מדירת המגורים, בטרם התארגן כלכלית באופן שיאפשר לו השגת מדור חלופי.

על רקע מצב דברים זה, נראה לי כי שיקולים של הגינות, הגנה על צדדים חלשים והנכונות המודרנית להגן על הסתמוכת, הגם שלא גובתה בהסכם מפורש, מחייבם לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים גם במקרים של ידועים בצבור"

בפסק דין שניתן על ידי ביה"מ העליון (בע"מ 4867/12 פלוני נ' פלונית), בו ייצג משרדינו אשה, נקבע כי עקרונית ניתן לפסוק מזונות משקמים אף לאשה אשר נשאה כדת משה וישראל והגם שנשללו זכויותיה למזונות על פי הדין האישי (מזונות אשה, כמפורט בפרק א' שלעיל). 

 

——————-

משרד עו"ד יהודית הוכהויזר, עוסק בתחום דיני המשפחה: גירושין, ירושות צוואות וכיו"ב.

רח' מעלה השחרור 7 בחיפה

04-8661313

 

פלאפון  – 0548182089