אני במשרד. עייפה כבר מכל השבוע הזה. מרגישה שכאילו הוציאו לי את האוויר ואת הרוח ממפרשיי.
היה שבוע מאוד מאוד עמוס ,גם בדברים טובים, גם בכאלה פחות נעימים. שבוע שאם אני מסתכלת עליו משקף לי ימים כתיקונם, שיגרה כזו שלפעמים שוחקת, ולעיתים כזה נחוצה וחשובה.
אז מה היה בשבוע המיוחד הזה עד הרגע הזה?
עבדתי במשרתי המלאה באוניברסיטה. מבוקר ועד 16- 8 שעות ואני מחכה כבר לגיל 50 שזה אוטוטו כדי לעבוד שעה אחת פחות, הידד!!
הייתי בקופת חולים כי הצוואר תפוס לי כבר עשרה ימים בערך ולא היה לי זמן וגם לא היה תור לרופא בקופת חולים כללית. אז מרחתי וולטרן והמליצו על על ארניקה במינון גבוה ונטלתי נורופן או אדוויל וסחבתי כרית אורטופדית מיוחדת שעולה המון כסף וחברה הביאה לי לעבודה לנסות. יש מצב שרק מהסחיבה חטפתי כאב יותר חריף.
ונחתי קצת אחר הצהריים אבל כלום לא עזר ואז הרופא נתן לי כדור ארקוסיה שכולן פה בעבודה הזהירו אותי מפניו. הוא חזק, הוא יעלה לך את לחץ הדם- לי הוא העלה מאז אני על כדורים. הוא הורס כבד וכליות .הוא זוועתי ,תימנעי מלקחת אותו. וכל הזמן אני יושבת בחום הזה עם צעיף במשרד וסווצ'ר. ומתענה ואז חברה הגיעה אליי עם כרית כוסמת לחימום במיקרו. הכרית הזו בצורת לב שיושבת בדיוק על השקע בין הכתף לצוואר- אכן עוזרת במעט.
ותוך כדי אני צריכה לסייע לבתי הנערונת שסובלת מבעיה בגב כבר כמה חודשים עקב חבלה בבית הספר, אז לסייע לה להתקלח צריך?- צריך. לעזור לה לגרוב גרביים צריך? צריך.
וגם לבשל בין לבין, ולרדת עם פאי הכלבה הקשישה שלנו שלפעמים צריכה סיוע לירידה במדרגות. ולהזמין קנייה גדולה והקרטונים מחכים לי ליד הדלת, ממש חוסמים לי פיזית את הכניסה. ואז לסדר ולארגן את כל המוצרים ומהר, כי חם ושלא יתקלקל חלילה.
וכלים ,וכביסה. והחצי הטוב עובד ב- 3 עבודות וגם מתנדב בפורום השכונה, כי הוא כזה שאכפת לו מהשכונה שלנו, רוצה לקדם, דואג לעשות ולא רק לדבר והוא מקפיץ את הילדה מפה לשם, לבית הספר, לצופים ובחזרה. וביחד עם כל החגיגה, גם הגיעו לנו אורחים חשובים מאנגליה; אחי ובנו. הפעם שניהם לבד, ובנו בן 4 בגיל השובבי הזה וצריך לעזור גם ולהיות איתם ולארח, ולהכין ולפנק ולהפגש איתם בים, ובבית קפה ולרוץ לאירועי בלוגרים, ואחרי כן לשבת לכתוב ולסדר את התמונות בבלוג.
אז זהו הגיעה יום חמישי וערב חשוב היום. סדנא ככה לטעימה אצל רפי שלי בקליניקה- "מה הטעם", טיפול פסיכולוגי באמצעות בישול ואפייה. ואני שם כדי לסייע לו וחברותיי העיתונאיות והבלוגריות תהיינה. מרגש.
ומחר אורחים .ואתן יודעות מה שנהיה רק בריאות, איזה תעצומות נפש יש בנו, כמה כוחות, כמה נתינה אינסופית.
והחלטתי שאני זורמת, ומחייכת ורואה את הטוב, ואת חצי הכוס המלאה. וצריכה להעריך כל רגע שאני נהנית, שאני בריאה, שיש לי שלושה ילדים נפלאים ובן זוג נפלא, מצחיק ומפנק ושותף נפלא לגידול הילדים.
והגענו לזמן כזה שהילדים גדלו ואפשר לפעמים גם להנות אנחנו בזוג ולהיות הרבה רומנטיים ולאהוב. ושסופשבוע מגיע מאוד מהר. אז למצות ולנצל כל רגע ולהעריך, להעריך.
שתהיה שבת שלום וסופשבוע נעים , טעים ומשפחתי.
ממני