מאת: שרי בראל, קוסמת שיווקית,
זוכרים את המרפסות שנפלו, הגשר שקרס, רצפת האולם שצנחה, מכירת בשר מצחין מתובל? ניתוח אנשים בשל בצע כסף… כמובן שקריסת גוף התאורה ביבנה בחקירה, אנחנו מקווים שלא הייתה רשלנות. יחד עם זאת, זה מעלה על הפרק את כל המקרים שכבר קרו… אלו טעויות אנוש או רשלנות פושעת? מי מרגיש אחראי? המחוקקים? בתי המשפט? האשמים? אולי הגיע הזמן שאנחנו האזרחים נעשה מעשה ונדרוש כוח הרתעה מחוזק!
רק… לפני זה הקשבה. יש מישהו שמקשיב?
ואולי… לפני זה איכפתיות. יש מחוקק/שופט שבכלל אכפת לו?
שמא… לפני זה ערכים. יש בכלל מחוקק/שופט שחושב שזה חשוב?
….אני בוד הום?
מה זה כוח הרתעה? שכל מי שבונה, מוכר, מספק, מרפא ידע לו, שעל טעויות אנוש לא נרד לחייו, יחד עם זאת על רשלנות פושעת שנעשית ביודעין ועשויה לפגוע בחיי אדם ? הוא יחטוף כל כך חזק, שלא כדאי לא אפילו לחלום על זה!
מה דעתכם, אפשרי?
וזה לא שאין שיפוט או ענישה היום. זה לא שאין מערכת משפט. זה ש נדרשת הרתעה כוללת. נדרש לחוקק חוק אחד עקרוני, חוק האחריות. אכן נדרשת חשיבה יצירתית, שהרי המטרה היא לא ענישה, אלא חינוך מחדש, הצבת נורמות חדשות, גישה של מחויבות. אחריות אישית (כלומר לא ניתן להסתתר מאחורי חברה). כל מי שמקים חברה, מקבל רישיון לפרויקט יקבל צ'ק ליסט של מה שצריך לבדוק. הוא יצטרך לחתום ליד כל סעיף אישית, אולי להקליט את עצמו? הנוסח יהיה כך שאדם יבין באופן ברור מה הוא חייב ומה הוא ישלם אם לא. זה לא יהיה כתוב בשפה משפטית לא מובנת שאי אפשר להתחבר אליה, זה יהיה כתוב בשפה של אנשים, בגובה העיניים. באופן ברור, מובן, מחייב ובעיקר – מניע לפעולה!!! לא בעיה לחבר דבר כזה. המוסיקה ברורה, נכון?
לפני הרבה שנים, ישב אחד השכנים שלי בחדר השינה, ולפתע חדר מקדח לקיר סנטימטרים ספורים מראשו… דמיינו מה היה קורה אילו… כאשר בדקנו הסתבר, שהקבלן חסך ובנה את הבית עם בלוק 7 במקום 14 (אל תתפסו אותי בהבנת הבלוקים…). קבלן עבר על החוק, ציפצף בעברית צחה, סיכן חיי אדם, מזעזע, לא?
אז זהו שלא! בית המשפט ממש לא התרשם מתלונתנו והוא פסק שהקבלן יבנה לנו קירות גבס מבודדים מרעשים. הבנתם? אז למה שילא יבנו בניינים עם מרפסות קורסות? למה?
באירוע אחר, נהג עשה רברס בחניה במהירות ופגע ברכב שלנו, ביקש סליחה, אמר שישלם ו… ציפצף! כאזרחים טובים פנינו לבית דין לתביעות קטנות. והבחור…ציפצף! לא הגיע. השופט זימן אותנו ליום נוסף. קבע שהוא צריך לשלם את מה שהיה חייב ולאחר שהתחננו, הסכים ךלייב בעוד סכום זעום כפיצוי. כמובן שהבחור ציפצף על בחלטת בית המשפט ולא שילם, נאלצנו לפנות להוצאה לפועל עד שכנראה גיבורנו רצה לנסוע לטיול בחו"ל ולא הייתה לו ברירה, למסכן, שילם.
אני לעומתו, כמעט הואשמתי בביזוי בית הדין, כאשר אמרתי לשופט שהוא למעשה מעודד התנהגות עבריינית. כי למה לו לאדם לשלם, לעמוד בהבטחתו, לכבד הזמנת בית משפט וכו? עדיף להמר שהפראייר התורן לא ירצה לעבור את עינויי בית המשפט. ומקסימום? הוא ישלם את מה שהיה צריך עם קנס סמלי. שווה להמר, לא? השופט סבר שאני ממש מבזה את בית המשפט בשאלותי המציקות.
מאז שמתי לב, שאנחנו יכולים לסגל לעצמנו התנהגות עבריינית, לצפצף על החוק ולסכן חיים, ו……
יכולים לתבל לנו בשר מקולקל שממש מסכן את בריאותנו, יכולים לבנות מרפסות שצונחות, יכולים למכור לנו ביטוח ולא לשלם, יכולים לעשות לנו טיפול רפואי מתוך בצע כסף, יכולים לשכור דירה ולא לשלם, למכור ניר ערך ולא לכבדו ולהשאר בחיים… יכולים, ה ? כ ? ל !
מה איכפת להם? מקסימום יצליחו. סליחה מקסימום יקבלו נו נו נו! או קנס… או קצת עונש. בחשבון עלות ? תועלת זה משתלם, לא? ככה נראה לי.
טוב. בתחילת המאמר שאלתי אם למשהו אכפת. אבל באמת. אנחנו יודעים, שלא ממש… אולי הגיע הזמן שנעשה מעשה ונדרוש את זה. חוק כוח ההרתעה.
אומרים שצריך 7 אנשים כדי להגיע לכל מי שרוצים. אשמח אם תעבירו הלאה (SHARE בלעז) אולי זה יתגלגל ויפתח לבבות ובמיוחד חקיקה!
תנחומים למשפחות האבלות, ברכות החלמה לפצועים.
שיהיה טוב.
שרי בראל, קוסמת שיווקית – מנטורית לחשיבה יצירתית וחדשנות
מומחית להמצאת רעיונות, תכנים שיווקיים ומוצרי מידע שמקפיצים עסקים
אתם מוזמנים לקפוץ לביקור: