אהבה. למה זה כזה מסובך?

אהבה.

 

הנושא איתו רוב האנשים מגיעים אליי. 


אהבה היא קרוסלה רגשית, רגע אחד אתה למעלה, רגע אחר אתה בתחתית וכך זה ממשיך מטלטל ומשקשק אותנו. רגע אחד אנחנו בהתרגשות עוצרת נשימה ורגע אחר בכאב וייסורים מפלחי לב.


כנראה שזה הטריגר הכי חזק להגיע לפגישה של ייעוץ רוחני, כי זה הנושא איתו רוב האנשים מגיעים אליי. ברגע של ייאוש מהול באיזה ניצוץ קטן של תקווה שהכל עוד יכול להיות טוב, הם מגיעים ומבקשים לדעת את האמת הנסתרת מעינייהם על סיפור האהבה שלהם.


כולנו היינו שם, התאהבנו, התרגשנו, התחברנו, התרוממנו, וכן גם נפלנו, נפרדנו, כאבנו, בכינו. אבל הכי חשוב: כולנו שרדנו. ובכל פעם שאנחנו מתאהבים מחדש אנחנו שוכחים את הדבר הכי חשוב; ששרדנו.


חינכו אותנו לחפש את האחד או האחת. את הנסיכה או האביר על הסוס הלבן ואז התבגרנו וגילינו שאחרי כל אביר שדהר אל  עבר השקיעה תמיד היה אביר נוסף. ואין להשוות בין אביר לאביר כי כל אביר עולם ומלואו הוא. ועדיין בכל פעם שאנחנו מתאהבים אנחנו מאבדים פרופורציה בכל סדר גודל אפשרי, שוכחים את עצמנו ולפתע כל קיומנו תלוי באדם הזה שעומד פה מולנו ואיכשהו קורה שכל חיינו תלויים בהמשך הקשר הזה.


מה קורה לנו שם שמוחק את כל הוויתנו הקודמת לקשר?


הרבה דברים קורים שם אבל אם ננסה לסכם את זה, הדבר הכי חשוב שקורה שם זה שאנחנו באמת פוגשים את עצמנו בכל מפגש כזה. אהבה היא בעצם תהליך חשוב שאנחנו עוברים עם עצמנו, תהליך שמאפשר לנו מפגש עם הנשמה שלנו, עם מי שאנחנו באמת. וכל מה שעולה שם במפגש הזה, השמחה והכאב, הכמיהה והייסורים, הם בעצם שיקוף של מה שהמפגש הזה עם עצמנו מעלה.


ככל שאנחנו פחות בטוחים ומאמינים בעצמנו כך כל סימן לדחייה מטלטל אותנו ופוצע עד כאב.

ככל שאנחנו פוחדים לפגוש את עצמנו אנחנו מייחלים לכך שזה יהיה "האחד" והחיפוש שלנו יסתיים.

ככל שאנחנו מרגישים פחות ראויים לאהבה כך אנחנו מוצאים אהבה יותר בלתי אפשרית שתשקף לנו את זה.

ככל שאנחנו פחות נכונים להסתכל פנימה ולפגוש את עצמנו אנחנו זקוקים למישהו שיהיה שם ויסיח את דעתנו ויהווה מוקד לתשומת ליבנו.

ובכל המקרים האלו אנחנו נאחזים ולא מרפים.


אהבה זה לא סיפור פשוט. בעיקר כי זה מפגש עמוק ואינטימי שלנו עם עצמנו. היא לוקחת אותנו למקומות חשוכים ואפלים של נשמתנו, מפגישה אותנו עם הכיעור והגועל של הפצעים הפתוחים והמדממים שלנו וככל שהמראה יותר קשה כך אנחנו יותר נואשים לאחוז באדם שעומד מולנו כי אם הוא יילך זה יהיה האישור עבורנו שהפצעים שלנו באמת מכוערים מנשוא.


יש אהבות פשוטות, קלילות, זורמות, אפשריות, אשר תכלית התגלמותן בחיינו היא שנממש זוגיות והקמת משפחה. מנגד, יש אהבות מטלטלות, שמכות בך בחוזקה וזורקות אותך מרגעים של התרגשות ענקית לתהומות של כאב וחרדה קיומית. אהבות מהסוג השני, הן כמעט תמיד אהבות שתכליתן העיקרית היא לאפשר לנו לפגוש את עצמנו ולרפא לאט לאט את הפצעים הפעורים בנו, לאפשר לנו לגדול ולהתפתח. הן לאו דווקא אהבות שנועדו לממש את עצמן כזוגיות ברת מימוש.


בפעם הבאה שאתם מאבדים פרופורציות, אני מזמינה אתכם לבדוק עם עצמכם באיזה שלב של התתפתחות האישית שלכם אתם נמצאים? עם מה החוויה המטלטלת הזאת מפגישה אתכם? ככל שאתם נאחזים יותר כך אתם פחות שלמים עם עצמכם. תברכו על השיקוף הזה כי שם טמונה העבודה האמיתית שלכם שתאפשר קפיצה התפתחותית ושחרור אמיתי של האדם ממנו אתם נפרדים.


בכל שלב שלא תהייו ,אני פה כדי לעזור לכם עם זה, לשפוך לכם אור על סיטואציות סבוכות ולהפגיש אתכם עם עצמכם, עם הנשמה שלכם.


באהבה,

 

קרן סרדס ? תקשור וייעוץ רוחני בכלים אנרגטיים ואימוניים

תגובות (0)
הוסף תגובה