משרד הבריאות בדומה לאירגוני בריאות בעולם מבינים את יתרונות ההנקה והשלכותיה על בריאות הפעוט בשנים הראשונות וגם בהמשך חייו ומעודדים הנקה בלעדית למשך שישה חודשים והמשך הנקה, במקביל לשילוב מזונות מוצקים, לפחות עד גיל שנה (לפי משרד הבריאות בארץ, או לפחות שנתיים לפי ארגון הבריאות הבינלאומי). לפי נתוני סקר מב"ת לרך 2009-2012 שפורסם ב2014 כ 88% מהנשים מתכננות להניק אולם רק רבע מהנשים עומדות בהנחייות של הנקה בלעדית לשישה חודשים. לפי הסקר הסיבה העיקרית שנשים מדווחות להפסקת הנקה, 40-60% כתלות בגיל התינוק, קשורה לכמות ואיכות חלב האם. בין 5-17% (כתלות בגיל התינוק) מפסיקות בשל בעיות או כאבים בשד וכ10% בשל בעיות עליה במשקל של התינוק.
גורם קריטי בהצלחת הנקה הוא ניהול הנקה נכון בימים הראשונים, ותמיכה בהנקה עי הצוות הרפואי בבית החולים ובקהילה. בהרבה מרכזים קליניים בעולם יישמו את המלצות אירגון הבריאות העולמי לתמיכה בהנקה בבית החולים. בתי החולים שמאמצים את הנחיות אלו מוגדרים כ baby friendly hospitals . בארה"ב 286 בתי חולים מוגדרים כBFH . מעבר לדגשים של ניהול הנקה , כגון הנקה עוד בחדר הלידה או תוך שעות מהלידה,וצוות מאומן בעקרונות ההנקה, אחד העקרונות הבסיסים (אשר מעוררים הרבה ויכוח פוליטי-ציבורי-אמוציולאלי) הוא הוצאת התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) מבתי החולים. בעוד שהעקרונות אומצו ע"י משרד הבריאות הם לרב לא מיושמים בפועל בבתי החולים בארץ ורב בתי החולים אינם עומדים בהם. לפי סקר מב"ת לרך למעלה מ65% מהתינוקות בישראל מקבלים תמ"ל בבית החולים. שילוב תמ"ל בימים הראשונים פוגע בביסוס ההנקה ולרב משוייך לבעיות במשק החלב ופגיעה בהנקה בלעדית לאורך זמן.
תמיכת הצוות הקליני, אחות טיפת חלב ורופא הילדים בימים הראשונים לאחר הלידה הוא קריטי להצלחת הנקה. איתור מוקדם ככל הניתן של בעיות הנקה והגורם להן והתערבות נכונה ומוקדמת עשויים להעלות באופן דראסטי את הסיכוי להצלחת הנקה ממושכת. כך שלאיתור מוקדם והכוונת טיפול ותמיכה נכונים יש משמעות מכרעת, אך הכלים והיישומים מוגבלים. בעוד שאמצעים אובייקטיבים לניתור בעיות של כניסת חלב בימים הראשונים לאחר הלידה מדווחים במאמרים המקצועיים, בפועל לא פותחו אמצעים דיאגנוסטיים יישימים בעבור הצוות המטפל. בעולם, תחום רפואת ההנקה מתפתח בצעדים איטיים אך ברורים. האקדמיה לרפואת הנקה ABM, הינו ארגון בינלאומי שכולל בתוכו התאגדות רופאים מתחומים שונים אשר מתמקד בנושאים קשורי הנקה. מטרת האקדמיה, הינה קביעת פרוטוקולים קליניים לקהילה הרפואית לטיפול בבעיות נפוצות אשר משפיעות על הצלחת הנקה. הפרוטוקולים הקלינים מתיחסים למצבים שונים כגון הנקה בבית החולים, ליווי ומעקב בשיחרור, תיסוף, הנקה של פגים, מסטיטיס (דלקת שד), איכסון חלב אם, הנחיות ליחידות טיפול נמרץ, תרופות בהנקה, עידוד הנקה ע"י הצוות הקליני בקהילה ועוד. הרבה מהפרוטוקולים הנ"ל כלל לא מייושמים בישראל, ולא קם גוף בישראל שמוקדש למטרה זו. נוצר מצב אירוני בישראל בו הצוות הרפואי נתפס כלא "בקיא" בעקרונות ההנקה, אשר בלא מעט מקרים עשוי לתת הנחיות שלמעשה פוגעות בהצלחת ההנקה. "רפואת הנקה" אינו מונח אשר קיים בפועל בישראל, וכדוגמה אחת מני רבות, נשים עם כאבים או דלקת שד בהנקה למשל לא יודעות לאיזה רופא לפנות (רופא נשים? כירורג שד? רופא המשפחה?). בוואקום הזה יועצות ההנקה נותנות את המענה המקצועי של ניהול ההנקה באספקטים שונים, אך אלו חסרות יכולות דאגנוסטיות או אמצעים טיפוליים של רפואה מתקדמת. בעולם ישנם מרכזים רפואיים המתמחים בתמיכה בהנקה, המשלבים גורם מטפל (אחות/ רופא) עם ידע מקצועי מוסמך של ייעוץ הנקה. לדוגמא, במרכז הרפואי של אוניברסיטת צפון קרוליינה UNC כחלק מהמרכז הרפואי ישנו מרכז מומחה לבריאות האם והתינוק בו במקביל למרכז המומחה להריון הוקם מרכז מומחה להנקה. שילוב תרביות חלב אם כחלק מהאיבחון של כאב בשד בזמן הנקה נכנס כרוטינה קלינית, ממש כמו תרבית שתן או דם, בפרוטוקולים קליניים במרכזים שונים בארה"ב ובאירופה בסיבוכים קשורי הנקה. אולם, תרבית חלב אם נחשבת לתרבית קשה הדורשת צוות מיומן. לאחרונה, בדיקת תרבית חלב אם לדלקות שד זמינה גם בארץ ומוצעת ע"י מעבדות מיימילק, (http://www.mymilk.co.il/ ) אולם נכון להיום אינה משולבת כרוטינה כחלק מהאיבחון והכוונת הטיפול בקליניקה בישראל, ולא פעם שומעים על נשים עם דלקות שד שטופלו שוב ושוב באותה האנטיביוטיקה, או נשים שהפסיקו להניק בשל כאבים עמוקים בשד. וחבל.
חלב אם הוא, אומנם רקמה חיה שמעבר לערכים התזונתיים מכילה רכיבים ביואקטיבים רבים החיונים להתפתחות ובריאות התינוק כדוגמת נוגדנים, תאי מערכת חיסון, אנזימים, הורמונים, גורמי גדילה, חיידקים פרוביוטיים ועוד, מה שמגדיר אותו כסטנדרט בתזונת התינוק, וכמועדף באופן כה מובהק על כל אלטרנטיבה, עם זאת, בהנקה בלעדית, כמומלץ ע"י ארגוני בריאות, התינוק מסתמך באופן בלעדי על חלב האם כמזון, לצורכי גדילה והתפתחות. חסרים קלינים בעיקבות חסרים של נוטריינטים בחלב אם הם נדירים מאד אך קיימים בעולם המערבי וגם מקרים שכאלה דווחו בארץ. חסר בויטמין B12 בחלב אם, אשר מתגלה בשלב מאוחר (9-12 חודשים לאחר הלידה, למרות שהחוסר נוצר הרבה קודם), עלול להוביל לרגרסיה התפתחותית עיכוב גדילה ובעיות נוירולוגיות (במערכת העצבים), שלעיתים גם לא הפיכות.
מרכזים רפואיים בעולם, ובעיקר יחידות טיפול נמרץ, משלבים בדיקת ערך קלורי ומדדי מאקרונוטריאנטים (אבות מזון- חלבון, שומן, סוכרים, ואנרגיה) כחלק מהפרוטוקול הקליני של האכלה בחלב אם. בארץ, בפועל לא נמדדים ערכים אלו. מעבר לפתרונות הדיאגנוסטיים יש צורך בהטמעת הפרוטוקולים הקליניים ויישומם, דבר שמצריך הנחיה ממשרד הבריאות ו/או הנחיות של אירגוני רופאים, או הקמת גוף מומחה ברפואת הנקה שידאג לצמצם את הפער הרפואי שנוצר בתחום בישראל ויתמיע את ההנחיות המקובלות בעולם, ואף יצעיד את הפתרונות הטכנולוגיים בתחום קדימה.
בצורה מקבילה, ומדאיגה פה אחד, לא קיים בישראל בנק חלב אם. חלב אם מציל חיים בפגים. אירגון רופאי הילדים האמריקאי הוציא הנחיה לפיה כל פג ראוי לקבל חלב אם, וכשזה לא זמין מאימו עליו לקבל זאת מתרומה בטוחה. תחום בנקי החלב מפותח מאוד בעולם- למעלה מ200 בנקים באירופה, וכ17 בנקים במודלים מרכזיים בארה"ב החולשים על כל היבשת. בישראל, למרות הנחיות משרד הבריאות ועידכון נהלים לתפקודו, לא קיים בנק חלב אם מסודר ומפוקח בישראל. מתן חלב מבנק מפוקח בטוח לשימוש – בנקים מנות החלב עוברות תהליך פיסטור ונבדקות לזיהומים ולעיתים לערכים תזונתיים.
ההנקה היא מצב המשך להריון הראויה לרפואה אישית, כלים דיאגנוסטים ולליווי צוות רפואי מקצועי, להגברת סיכויי ההצלחה. הנקה היא פה כדי להשאר, והגיע הזמן להצעיד אותה אל האלף הנוכחי.