חיים ומוות….. בידי הלשון או אמהות מודעת /פינצ'י גבריאל

בשבוע שעבר הסייעת בגן אמרה לקטנה שלי:" אני חולה עלייך".

הקטנה בשיא הרצינות אמרה:" את בריאה עלי"

הסייעת עצרה לרגע חייכה ושאלה:"אמא שלך למדה אותך נכון?"

מאז שאני זוכרת את עצמי אני מנהלת רומן עם השפה העברית. רומן נפלא.

יש כוח למילים. הרבה.

בפגישות הרבות שאני מנהלת עם לקוחות, בעיקר חדשים, אני מקפידה ללמד את השפה כיוצרת חיים.

מהות הקיום שלנו על כדור הארץ היא נהול שיחה. אנחנו מנהלים כל יום, כל היום שיחות.

עם הזולת, עם החלומות שלנו, עם הפחדים שלנו…עם העולם.

לפני שנה וחודשיים היגיע אלי משה…שם בדוי כמובן, רופא מדרום הארץ.

האיש עוסק ברפואה כבר 20 שנים ומזה 10 שנים מנסה ללא הצלחה לעבור את בחינת ההסמכה לתחום הרפואה המיוחד לו מנסה ו…נכשל.

בפגישה הראשונה שלנו הוא היציג את עצמו וכאשר שאלתי אותו מי לומד רפואה במשפחה…האיש בכל זאת בן חמישים וקצת…ציפתי לתשובה כמו:"הבן,הבת שלי או כלתי…

הוא ענה:"אני". הרים גבות פער זוג עיניים ושאל:"איך ידעת?"

שאלתי בחזרה:"איך ידעת להגיע אלי? איך בחרת דווקא בי?"

"אה" הוא ענה "זה היה מאוד פשוט.ראיתי אותך בטלוויזיה ומיד נכנסת לי ללב".

חייכתי.

"אני ראיתי מטפל…יותר מזה אני לא יודעת להסביר.ככה אני רואה. לפעמים שומעת…לי זה לא תמיד ברור. אבל תמיד עובד".

משה היה מיואש. האגו הפגוע חוסר היכולת לעבור בחינה. הנסיונות הרבים …כל אלה היו ערימה ענקית של כשלונות שהתיישבה לו על תת המודע שלו.

הכותרת היתה:"אני כשלון".

תחשבו רק לרגע אם הכותרת היתה נניח:" אני לא מצליח בנתיים לעבור את הבחינה"

נכון שעכשיו נשמתם טוב יותר..

בעזרת מטפלת אלטרנטיבית והבנה גדולה כמה הכשלון טבוע בו…ו…הבטחה ענקית וברורה ממני שהוא עובר את הבחינה בסוף 2010 ..משה יצא לדרך ארוכה מאתגרת.

מילים סוגרות.

מילים פותחות.

מצאתי שיש שני סוגי שיחה.

רק שניים.

יש שיחות סוגרות ומקטינות. שיחות שבהן אנחנו מבקרים את האחר,למרות שלמדו אותנו שביקורת בונה….אני מעדיפה לחשוב שאהבה בונה.

הרי יש הבדל מהותי בין ביקורת…לביקור.

כשאתם מבקרים אותי אתם מביאים לי זר של קוצים כשאתם מבקרים אצלי אתם באים עם פרחים…רצוי.

מנגד יש שיחות פותחות ומעצימות. שיחות שבהן המילים שלנו פותחות את הלב של הזולת נכנסות אליו ומעצימות.

שיחות של אהבה.

ההבדל הוא ההבדל בין חיים למוות.

במקום לשאול האם, שאלו מתי. במקום לשאול למה שאלו מה אני יכול ללמוד מהמקרה הזה.

הקפידו לבחור מילים פותחות.

הרי לא במקרה חבר,ברח,בחר וחרב, הן אותן אותיות בשינוי סדר. כאשר אני לא לוקחת אחריות על הבחירה שלי…אני במצב של ..בכירע.

אז תרשו לי לשנות את דברי המשורר….כן דברנו עוד על אהבה וכן ירדנו אל סופה….

אה שכחתי לגמרי שלשום צלצל הטלפון צעקת השמחה של משה היתה מלאה בשמחה.

סליחה….

של דוקטור משה.