כאמא וכמורה סוף החופש הגדול מסמל עבורי הרבה. אחרי החופש הארוך מהעבודה, והבילוי עם הילדים האמת שאני כבר קצת מתגעגעת.
החופש היה נהדר, טיילנו, שמחנו, אכלנו, חגגנו ובעיקר נהננו (רק החום הנורא הציק לנו) אבל יש משהו בקיץ שמסמל תחושה של חופש, השמש ששוקעת מאוחר, הלילות החמים, הטיולים בארץ ובחו"ל והישיבה הזאת בחצר של הבית בערב כששקט שקט.
בתור מי שאוהבת את העבודה שלה, התגעגעתי. לתלמידים, לכיתה, לבית הספר, לחדר המורים.
ובדיוק כמו תלמידי כיתה א' שמתרגשים לקראת בית הספר, לפעמים אני חושבת שהמורים מרגישים את אותה התחושה. לפגוש את התלמידים החדשים, להכיר אותם ולזהות את הפוטנציאל שבהם…
בקרוב מאוד החום יתחלף ברוח קרירה בשעות הערב, החגים יגיעו וכולנו נלבש לבן ונתחיל בדיוק כמו הבגדים הלבנים את השנה החדשה כדף לבן וחלק.
מה יהיה רשום בדף הזה?
כל אחד ואחת מאיתנו יחליטו לבד.
בינתיים, אני רק מקווה שיגמר כבר החום (למרות שצפוי לנו גל בשבוע הקרוב) ונהנה משארית החופש הגדול.
לילי.